פס קול שבועי

המסך הלבן – סקס, סמים ופלסטין

האלבום השני של "המסך הלבן" שוחרר כעת, והוא פשוט מצויין

לבטח תגידו – "הי אתה מעריץ של גבריאל וג'ילברט ברויד עוד מהימים שהם היו בסך הכל "שעלת נפוצה" אנחנו לא כל כך מקבלים את הביקורת שלך על האלבום"…

המסך הלבן והבלוג של יובל אראל
המסך הלבן והבלוג של יובל אראל

אתם צודקים, אז כדאי שתאזינו בעצמכם ותחליטו בעצמכם מבלי שמישהו ינסה להשפיע עליכם שמדובר באחד האלבומים היותר טובים שיצאו השנה בשפה העברית ללא מטרייה כלכלית אדירה דוגמת כוכבי המיינסטרים על גדודיהם…

 

גבריאל וג'ילברט היו מאז ומתמיד אמנים שלא דופקים חשבון, לא באמירות שלהם ולא בדרך שהם מגישים את המוזיקה שלהם, ובעצם הישירות הזו היא היא שהפכה אותם לאמנים אמיתיים, יוצרים מוכשרים היודעים להביא את דעתם ולעטוף אותה באופן מוזיקלי ייחודי, לא פחות מכך הם יודעים ליצור את כל האווירה מסביב, מה שקרוי להעניק את חווית המסך הלבן במלואה, בצבע, בתפאורה, בלבוש, באמירה האמנותית שאיננה מתפשרת.

המסך הלבן למעשה מביא בסופו של העשור השני של המאה העשרים ואחת (נשמע כמו מושג עתידני אך לגמרי עכשווי) את הנגיעה הנכונה בעולם הרוק הישראלי, לא מתחנפים, לא מתחלקים על צלילים ואקורדים משומשים, לא מקשקשים משפטים סתומים על הוא והיא, נטישות וחרטא ברטה של שקל תשעים.

הטקסטים של המסך הלבן הם מה שקרוי על פי המילון – מחאה, זו מחאה עכשווית אקטואלית, חזקה ועוצמתית אפילו כשהיא נעטפת בנייר צלופן צבעוני וורדרד, שירים שמשובצים משפטים כ"אני לא מוכן למות במלחמה" הם הכי מחאה שרק אפשר אל מול נוכחות יומיומית המקדשת את הפטריוטיזם הגברי.

מה שהחל בטקס א-קאפלה של שני בני הדודים ומתופף אחד הפך עם הזמן לרביעיה הכוללת קלידים, גיטרה, צ'לו ותופים, שילוב של אז ועכשיו, רוקנ'רול עם אווירת מיינסטרים מבועתת, הצליל שאפיין את שירי אלבום הבכורה ממשיך לזרום גם כעת, חספוס צורמני עד מלודי של מיתרי גיטרה  לצד אקורדים המתנגנים בקלידי סינט ואורגניות קאסיו מצועצעות מחד והרמוניה שירתית היודעת מתי לפרוץ בצווחה יחד עם עצב עמוק של נאקות הצ'לו העגום יוצרים יחדיו את הצליל האופייני אותו רותמים חברי ההרכב ליצירותיהם הטקסטואליות שעושות חשבונות נפש ומעלות תהיות קיומיות.

במסגרת ההקלטות לאלבום קשרו בני הדודים גבריאל וגילברט ברויד שורת אמנים ונגנים נוספים לטובת העניין, כך תמצאו את בנו הנדלר המנגן בבס, את אייל תלמודי בכלי הנשיפה, את אודי נאור על התופים, את נועה איילי שהיא ממש חלק מהמסך הלבן חורכת את מיתרי הצ׳לו ואת עומרי בר על קלידי הפסנתר, שותפים ליצירת והקלטת השירים באלבום.

בתאריך יחגגו חברי המסך הלבן את השקת האלבום במופע שיתקיים במועדון בארבי, כדאי למהר ולא להישאר מחוץ למועדון ליד קרון הפיצריה…כאן איוונט, כאן כרטיסים.

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close