לפני כמה שנים, שי גרר אותי לאיזו הופעה קטנה ושולית, של להקה עם שם מוזר שלא ממש הכרתי. אז , ג'יין בורדו ניגנו באוזןבר הקטן והאינטימי את "איך אפשר שלא להתאהב בך" ואנחנו התאהבנו. מסתבר שלא רק אנחנו.
ג'יין בורדו, הרכב האינדי קאונטרי פולק, כבר מזמן לא שולי ולמען האמת, גם לא קאונטרי וממלאים את אולם "נוגה" בתאטרון גשר. באוברול בצבע בורדו (מקרי?) עולה דורון טלמון ומודה שמתרגשת, האמת, אני מבינה אותה. זה לא עניין של מה בכך למלא את האולם האלגנטי והמהודר הזה, הכולל כמה מאות מושבים, כולל יציעים, עד אפס מקום.
הם פותחים עם שני שירים מהאלבום החדש "שירים ישנים" ו"תנו לנמנם", שהם הרבה יותר פופיים מהאלבומים הקודמים ומשתחררים ומשחררים את האווירה עם "וויסקי". הבמה קושטה בלדים המשנים צבעים שיצרו דרמה, לדוגמא, "מה שחשוב" לווה בתאורה דרמטית באדום וכחול, בהתאם לאוירה הכחולה של השיר.
האלבום נכתב בהשראת טיולה של טלמון לדרום אמריקה. היא מספרת, שבפעם הראשונה בחייה, עשתה טרק. הצטרפה לשישה אנשים שאינה מכירה, שמה את המוצ'ילה על גבה והחלה ללכת. במהרה, הבינה שהמשא כבד מנשוא, זהו רק תחילתו של המסע בן ששת הימים והמעבורת כבר נסעה, אין חזור. הדרך היחידה להגיע למחוז חפצה, היא לסיים את המסע. בנקודה זו, טלמון מבינה שהעניין הוא לא "לא לפחד", אלא "לפחד" ולעשות זאת בכל זאת, וככה, במבט לאחור, היא מסתכלת על כברת הדרך שעברה, כאשר פחדה, אך עשתה אותה בכל זאת, כמשל להולדתו של האלבום השלישי, ומבצעת את "אוקיינוסים" שיר הנושא מתוכו.
האלבום החדש מזכיר קצת פזמונים אמריקאים של שנות השישים, כזה שיכל לעטר את פס הקול של אלכס חולה אהבה. המלודיות הרמוניות ונעימות, המילים קלילות וקולה של טלמון מתוק ונעים כל כך.
דני סנדרסון מצטרף לבמה. הם מבצעים יחד את "היא לא תדע" בהרמוניה מופלאה ובאותו נושא, עוברים ל"איך אפשר" של ג'יין בורדו, לא לפני שסנדרסון משווה בין הלהקה לנסראללה, שגם הוא מפורסם אך לא מקסים באותה מידה. בתמורה, סיפרה טלמון שהשיר הראשון שאי פעם ניגנה על גיטרה, היה "הגלשן". סנדרסון, שלא מפספס הזדמנות להתבדח, עונה "השמעת להוריך? הם מיד רשמו אותך ללימודי ארכיטקטורה? כי אמא שלי רשמה אותי לשיעורי פסנתר, כדי שיהיו לי תחביבים כשאהיה רופא". הם מזמינים את הקהל להצטרף אליהם בשירה והקהל מקבל את ההזמנה בחפץ לב. לאחר מכן, בצעו יחד את הדואט הקלאסי של סוני ושר "I've got you babe" שכאילו נולד לשניים האלה, אשר אין כל קשר ביניהם אבל שילוב קולותיהם שמימי. "ועכשיו ננגן שיר חדש" מכריז סנדרסון ונפרד עם "מכולת" כמובן.
ג'יין בורדו סיימו את המופע עם "עינב", הגיטרה נזנחה לטובת היוקלילי ולפתע מצטרפת להקת נשים, מקהלת המקהלות, שמעשירה את הסאונד, בעיקר בקללות בשיר, הרי, אין כמו לשמוע את המילה "זונה" ב-8 סופרנים.
הם עולים להדרן, אליו מצטרפת בהפתעה דניאלה ספקטור שכתבה והלחינה שיר לאלבום החדש. הן שרות אותו יחד בשני קולות נשיים וגיטרה אקוסטית אחת. ולסיום, חוזרת מקהלת הנשים לחתום את הערב עם "All you need is Love" שבוצע בחלקו על ידי הקהל ובניצוחה של דורון טלמון.
בסיום המופע, שיתפה אותנו דורון טלמון שהחלום האמיתי שלה ושל בעלה, מתי גלעד שעל הקונטרבס, הוא שהחתולה שלהם תבוא להופעה. עד שזה יקרה, לכו אתם.
פליי ליסט וידאו מהמופע
