סיקור הופעות

שרית שרה זוהר

תזמורת מזרח מערב בניצוחו של תום כהן חותמת את העונה הנוכחית ומארחת את הזמרת שרית חדד בקונצרט המוקדש לשיריו של זוהר ארגוב המנוח, בדיוק ביום הולדתו ה- 65 (אם היה בין החיים עדיין…) יום שלישי, 16.07.2019, משכן אומנויות הבמה בית האופרה תל אביב, במעמד אחיו ובנו של ארגוב. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, מצלמה שניה – שילי אראל.

שרית חדד ותום כהן - מחווה לארגוב. צילום יובל אראל
שרית חדד ותום כהן – מחווה לארגוב. צילום יובל אראל

אין עוררין על כך כי מי שהחל את חייו במחצית המאה שעברה בשיכון המזרח בראשון לציון, הפך לאחד הזמרים החשובים בתחום הזמר המזרחי ושם קץ לחייו בנסיבות טרגיות בהיותו בסך הכל בן 32 כשהוא מותיר אחריו מסכת חיים מלאת תהפוכות והרפתקאות לטוב ולרע ושורה ארוכה של להיטים שהפכו לאבני יסוד בזמר הארצישראלי והימתיכוני כאחד, הוא כוכב שדרך ואין בלתו מאז לכתו.

שרית חדד ותזמורת ירושלים מזרח מערב. צילום שילי אראל
שרית חדד ותזמורת ירושלים מזרח מערב. צילום שילי אראל

שיריו של זוהר ארגוב מוכרים בפי כול בין אם אתה בן עדות המזרח או אשכנזי בהיר פנים משכונת צמרת מבוססת, פס קול אמיתי שצרוב בתרבות הישראלית.

אז, בין שנות השבעים לשנות השמונים, כאשר הזמרים המקוטלגים כזמרים מזרחיים החלו לפרוץ ולפעול בשכונות ובמועדוני לילה קטנים ולשווק את מרכולתם באמצעות קלטות בדוכני התחנה המרכזית הישנה בתל אביב הם עדיין היוו בן חורג, הלא מפותח, לא משכיל, לא לבן ולא מקומבן אל מול הממסד המיינסטרימי ששלט ללא עוררין, תחנות רדיו, ערוץ טלוויזיה ממלכתי, הם היו אז מה שהיום נחשב מוזיקת שוליים, אינדי, עצמאי, מחתרתי, זוהר ארגוב היה אחת הדוגמאות לפריצת חומות הגטו המוזיקלי והחברתי מהשכונה אל לב הקונצנזוס, פחות בימי חייו, יותר לאחר מותו הטראגי בתא המעצר בתחנת המשטרה בראשון לציון, עיר הולדתו, כיום השירים שזוהר ארגוב ביצע בחייו הפכו לחלק מפס הקול הישראלי, מיינסטרים שכבר מזמן חצה את גבולות הגטו המזרחי, שבדרך אגב היום הפך למעצמה אדירה הממלאת אולמות והיכלי תרבות, קיסריות וארנות במאסות שהמוזיקאים ה"לבנים" רק חולמים עליהם.

שרית חדד ותזמורת ירושלים מזרח מערב. צילום שילי אראל
שרית חדד ותזמורת ירושלים מזרח מערב. צילום שילי אראל

גם לגבי שרית חדד, על כשרונה ועשייתה אין עוררין, מי שהחלה כילדה צעירה מאור עקיבא והפכה כבר בשנות השמונים והתשעים של המאה שעברה לאחת הכוכבות המצליחות ביותר בז'אנר הימתיכוני שכבר מזמן נחשב למיינסטרים הישראלי, העמידה הערב ציון דרך נוסף כאשר נבחרה בידי תום כהן, המנצח הכי ימתיכוני, ארבע שנים לאחר שנטלה חלק במופע הצדעה קודם לזוהר ושיריו (במסגרתו נטלו חלק זמרים וזמרות רבים) לבצע את שיריו של זוהר ארגוב במעין קונצרט מחווה לזכרו ולשיריו.

שרית חדד ותזמורת ירושלים מזרח מערב. צילום שילי אראל
שרית חדד ותזמורת ירושלים מזרח מערב. צילום שילי אראל

בפני אולם בית האופרה מלא מפה לפה, כשמאחוריה ישובים נגני תזמורת מזרח מערב והמנצח תום כהן, הגישה שרית חדד, שרק בבוקרו של המופע שחררה שיר חדש, שורה ארוכה מלהיטיו, הקלאסיקות, של זוהר ארגוב. כשהיא מוכיחה לקהל הרב שמילא את האולם כי קולה הוא אחד הבודדים שבאמת "יכול לעשות את המלאכה", שירה המבוצעת לעילא ועילא ואינה נופלת כהוא זה מכישורי קולו של הזמיר שהלך לעולמו בטרם עת. לצד קטעים אינסטרומנטליים מעובדים של התזמורת נרשמו בין השירים שבוצעו – "ים של דמעות", "צל עץ תמר", "כבר עברו השנים", "את לי לילה", כמו שיכור", "אל נבקש", "מה לך ילדה", "אלינור", "בדד", "סוד המזלות", "מרלן" ולהדרן שקדמו לו תשואות ומחיאות כפיים ממושכות במה שקרוי "סטנדינג אוביישן" השיר שהציב את ארגוב מעל בימת בנייני האומה והפך לקאנון אמיתי – "הפרח בגני".

שרית חדד ותום כהן - מחווה לארגוב. צילום יובל אראל
שרית חדד ותום כהן – מחווה לארגוב. צילום יובל אראל

מבלי להיכנס לניתוחים וביקורות מיותרות אפשר לסכם את מופע המחווה כאחד המופעים האיכותיים שהתקיימו כאן בישראל. תום כהן בשפתו הייחודית והעיבוד המוזיקלי שהכניס לשירים שהפכו לקלאסיקה מחד ושרית חדד עצמה עם שירתה ויכולותיה הווקליות בלוויית נגני התזמורת עשו את הערב לאירוע שלא ישכח במהרה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

קטעי וידאו מהמופע

שיר הפתיחה – ים של דמעות, צילום וידאו יובל אראל

ביצוע של שרית חדד ותום כהן – אל נבקש, צילום וידאו יובל אראל

ההדרן – הפרח בגני, צילום וידאו יובל אראל (השניות הראשונות קצת הזויות בשל העובדה כי הקהל קם והיה צורך להגביהה את הציוד..)

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

  1. היי, האם ניתן לעלות בבקשה עוד ביצועים שלה ?
    מדהים :))

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: