כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

הפרסום על מסך הכסף שווה זהב…

יותר ויותר מוזיקאים משתפים פעולה עם תעשיית הפרסומות והשיווק המסחרי שאינו קשור כלל לתחום עיסוקם, להיטים עכשוויים או להיטי עבר מעובדים כדי שיתאימו להיות פרסומת בועטת למוצר צריכה כזה או אחר, האם נפרצו גבולות, האם יש טעם לפגם, האם קיימת כאן בעייה אתית? ניסיון לענות על שאלות אלו תוך כדי צפייה בלקט מקרי, זהו פס הקול השבועי הפעם…

נתחיל עם היציאה האחרונה שמדינת ישראל חוותה, חווה, אלברשטיין, מככבת בקליפ פרסומת לחברת שידורי הטלוויזיה באמצעות לוויין Yes תוך שהיא עושה שימוש באחד מהקלאסיקות שלה – "לונדון", מילות השיר שונו והותאמו לזמן, מקום והמטרה – המלצה על המוצר השידורי. הגבות מתרוממות כאן לפחות בשל העובדה כי חווה ואנשי תעשיית המוזיקה הסובבים אותה מתנגדים באופן קבוע לתיעוד וידאו שלה במופעים, כמה שפחות להצטלם כך יותר טוב, אולם כאשר מדובר בחבילה כספית הגונה הכללים משתנים.

לא שיש לנו משהו נגד לונדון והרעיון עצמו, בסופו של דבר הקליפ הפרסומי, אם נוריד ממנו את עניין השיווק הרי שחווה לא פיללה מימיה שהשיר הכל כך קלאסי שלה יקבל כזו הפקה יוקרתית ורבת משתתפים ואמצעים, אז בסופו של דבר, גם השיר קיבל עדנה חוזרת, גם המוצר הסופי יצא מדהים וגם חווה נראית מעולה, במיוחד בדרך מלונדון אל סניף הבנק שלה ואין עיניי צרות בכך, לבריאות, מגיע לה כל שקל.

נמשיך עם הזמר עומר אדם שמנהליו מגדירים אותו כזמר הכי חם והכי לוהט במדינה בשנים האחרונות, טובי כוכבי הזמר הימתיכוני והארצישראלי עומדים בתור כדי להשתתף בדואט עימו, החל משלמה ארצי והלאה, הופעותיו מרובות הקהל מוכרזות כסולד אאוט עוד בטרם שקעה השמש ביום בו נפתחות הקופות, אמנים רבים משתוקקים בסתר ליבם ובכלל להגיע לשיאי פופולאריות בה הוא זוכה בכל המובנים.

אבל גם עומר אדם יודע היכן באמת מרוחה החמאה של עולם השיווק והפרסום, הוא משתתף בקליפים לא מעטים שעניינם המרכזי הוא פרסום מסחרי, החל מהשתתפותו לצידו של גידי גוב הפרזנטור של חברת התקשורת בזק עם ביצוע חדשני צבעוני וססגוני ללהיט הילדות מהמחזמר המיתולוגי "עוץ לי גוץ לי", ביצעו שהחזיר לו את העדנה ורענן אותו לחלוטין ובימים אלו העיבוד לשיר של הזמרת שרי "לעולם בעקבות השמש" בקליפ מושקע שבעצם אמור להיות מקדם המכירות ליין המשקפיים הממותגות "Solero" שעומר נותן לו את חסותו כפרזנטור.

גם נועה קירל, שקהל היעד שלה הוא הדור המאוד צעיר לא מפחדת להיכנס לסצנה הזו, קידום מוצרים מסחריים באמצעות וידאו קליפ לשיר להיט, כשנועה מככבת בקליפ לשיר בשם "Drum" היא למעשה הופכת באותו רגע לפרזנטורית של חברת הביגוד הממותגת Renuar בהעמדה, בביגוד, בהופעת אורח לרגע של יודלוי הפרזנטור הרשמי של המותג, סביר להניח שחבילה כספית מכובדת מאוד מאוד עשתה דרכה לחשבון הבנק של נועה לצד העובדה שהיא זכתה בקליפ ושיר חדש שנוצר במיוחד לשם הפרסומת ושווק כלהיט חדש של הזמרת הצעירה…

וזו איננה הפרסומת היחידה שנועה נטלה בה חלק ראו את הקליפ הקצרצר הזה עם השיר טיקי טאק כמקדם אינטרסים של משאד התחבורה רשות הרישוי מחלקת הטסטים…קטע..

ככה ככה בצרפתית (קומסי קומסה" של הזמר שחום העור סטפן לגר הוא דוגמה קלאסית לרעיון בו עוסק האייטם הזה – שימוש בכוכב פופולארי לפרסומת מרומזת שאף מילה לגבי הנשוא שלה איננה נאמרת במהלך השיר – כאן עשו אנשי משרד הפרסום מקאן תרגיל מחוכם ביותר כאשר הילדה הצרפתיה אמלי בן סימון כוכבת סרטוני הפרסומת לחברת שידורי הלוויין Yes מככבת בקליפ לשיר שנכתב במיוחד לסטפן בידי הצמד "דולפן" דולב רם ופן חזות האחראים לעשרות אם לא מעבר לכך להיטים ש"שוברים את הרשת" בשנים האחרונות, בגרסה המקוצרת שיועדה לפרסומת הנדחפת גם ברשת וגם בין שידורי תכניות הטלוויזיה בערוצים המסחריים (לכשהיא רצה אשתקד…) אמלי נותנת קטע ראפ בסטייל צרפתי שכל כולו פרסומת ישירה ובלתי ממוסתרת לחברת הלוויין Yes. האסטרטגיה כאן עבדה על המוניטין המשותף – מצד אחד הלהיטים ודמותו המרתקת ויזואלית של סטפן לקהל הצעיר ומצד שני אמלי שכבר ככבה בשלל פרסומות של חברת Yes.

שרית חדד מצטרפת לאופנת הזמרים המפרסמים מוצרי צריכה באמצעות שירים מוכרים ואהובים שלהם, פרסומות מטעם רשת המרכולים הענקית שופרסל בהשתתפותה של שרית חדד עם השיר "יש חגיגה" שנעשו בו שינויים טקסטואליים שיתאימו לדבר המפרסם כיכב לא מזמן ברחבי הרשת כמו גם בערוצי הטלוויזיה המסחרית,

גם יובל בנאי, סולנה של להקת משינה גוייס לטובת קמפיין פרסומי של חברת הביגוד קסטרו, הפעם על הכוונת בגדי ילדים, הדוגמנים הצעירים שצורפו להופיע בקליפ במעין וורסיה חדשה לשיר "קו 5" המסתיימת באמירה ברורה וחד משמעית בזכותה של אופנת קסטרו מדגמנים לאורך הוידאו את הקולקציה החדשה (הנכונה לאותה עת – לפני שנה), סביר להניח שיובל קיבל עבור השתתפותו בקליפ ולצד השימוש במילים ובלחן עצמו שהוא בעל הזכויות בו (לצידו של שלומי ברכה…) סכום כסף מכובד בכל אמת מידה, לבריאות.

גם את גיבור התרבות ברי סחרוף מצאנו מככב בפרסומת לאופנת הג'ינס העתיקה קרוקר…אמנם בקליפ הזה ברי אינו מנגן או שר, רק נותן בג'וגינג קל בעוד רעמת שיערו עדיין שחורה אבל הרעיון עצמו לא רחוק – שימוש בדמות פופלארית וממותגת התואמת את הרעיון והמוצר אותו רוצים לפרסם…

התופעה של שיתוף זמרים וזמרות בפרסומות ישירות ממש תוך שימוש במוטיבים חלקיים או מלאים מתוך להיטיהם איננה חדשה, נבירה ברחבי הרשת מעלה באוב כמה פרסומות מרתקות, למשל צמד פרסומות של הזמרת זהבה בן שנטלה חלק בקמפיין שיווקי למוצרי ניקיון, גם כאן התמליל עודכן כך שיתאים לצרכי הפרסום, שימו לב לספונז'ה…

זהבה בן המשיכה את שיתופי הפעולה עם חברות מסחריות והשתתפה לצידה של הבובה העצבנית, בן רד בפרסומת לחברת "ביטוח ישיר" מסתבר שלזהבה יש יותר מטיפת מזל בקטע הזה…

ואם נמשיך לחפור עמוק בהיסטוריה נמצא גם פניה חמודה בדמות קליפ בשחור לבן בכיכובן של דוגמניות בגדי הים של המותג Diva כאשר שלמה ארצי הצעיר תורם את קולו ושירתו על רקע ויז'ואל של גלישת גלים, בטוח שזה לא נעשה לשם שמיים אלא למען צ'ק למוטב בלבד עם סכום מכובד.

מדובר בתופעה של התמוססות גבולות בין ה"אמנות" לבין השיווק המסחרי, מי המרוויח ומי המפסיד? אכן אותם אמנים שמגוייסים לטובת פרסומות שכאלו במעטה של שיר וקליפ זוכים ברווחה כלכלית מהירה ומכובדת, הקהל מאבד את הגבולות הבוררים בין שיר, להיט, קאנון ופרסומת מסחרית, ואילו חברות הפרסום גורפות את התקציבים השמנים מהעסקים שמעוניינים בשיווק אגרסיבי…

אז כמו שאמר הקריין בשנות השישים במאה שעברה בהצגות הקולנוע ברחבי הארץ בזמן הקרנת הפרסומות – " הפרסום על מסך הכסף עולה כסף אך שווה זהב, נסה ותיווכח"….

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d