מסיבת הקיץ של – Full Trunk

חברי להקת Full Trunk הגיעו בליל שישי לאמפי שוני כדי להרים מסיבת קיץ יחד עם שורת אורחים שכללה את סיון טלמור, רד ומרסדס בנד. הצלם תומר שיינפלד ושדרן הרדיו אלי ואן רוק הגיעו למופע וחזרו עם החוויות והמראות – פול טראנק – פסטיבל בלוז-לבן ב-TANK מלא.

גל ניסמן, פול טראנק, עושה את שוני. צילום תומר שיינפלד

גל ניסמן, פול טראנק, עושה את שוני. צילום תומר שיינפלד

בעקבות כל הנהירה של המיינסטרים אל הפופ המסחרי במהלך שני העשורים האחרונים, היה נראה שבארץ הבלוז סיים את מקומו למרות שהיו אומנים מצליחים בתחום שגדלנו עליהם כמו דני ליטני ורוני פיטרסון.

אך בעשור האחרון, הבלוז לאט לאט חוזר למקום הראוי לו בפודיום, קמו הרכבים שונים של אומנים ותיקים ואף צעירים.
חלק מהצעירים הללו הם פול טראנק, שהחליטו לפני כעשור לתפוס יוזמה ולהקים הרכב עם סאונד ייחודי שכולל בלוז של פעם עם רוקנרול מחוספס שמתאים למאה ה-21.

האלבום השני של ההרכב "Time for Us to Move" אשר יצא בשנת 2015 הוא למעשה בשורה רעננה למוזיקה הישראלית ואף היווה אבן פינה עבור החבר'ה הללו, כי בקצב הזה הם יכולים בכיף להזניק קריירה בינלאומית ואף להתחרות ראש בראש עם הרכבים נחשבים כמו KINGS OF LEON ו-RIVAL SONS.

ביחד עם זאת, נראה שפול טראנק העלו הילוך עם פול טאנק בכל מה שקשור להתנסות בז'אנרים שונים, כי בשנתיים האחרונות, הם התמקדו גם בהוספת מקצב אוריינטלי לסאונד שלהם, שהכניס אותם היישר אל חיקו החם של המיינסטרים הישראלי.

אם לחפש אווירה של הופעת בלוז בבילוי של ליל שישי אין מקום יותר טוב מה-VENUE שהפך למוסד חובה אחרי קיסריה, האמפי-שוני בבנימינה ותמיד כשביקרתי במקום הזה, היו אורחים והפתעות ונראה לי שדי תאהבו את זה, אך בשביל זה תצטרכו לקרוא את השורות הבאות.

באיחור אופנתי של 7 דקות מטכ"לי משעת השין, אורות מהבהבים, ומתחילים להמריא במקצב אוריינטלי ובקריאות של DAMN RIGHT , הלהיט התורן משנה שעברה ובו גם גל ניסמן מלהטט בנגינה על בוזוקי, עופר ויינר מביא המון גרוב ואנרגיות עם הבס והקהל מצטרף אליו בכפיים כשהוא צועק Put Your Hands Up In The Air.

משם החבר'ה לא מפסיקים ומשתוללים בטראק הבא של החאפלה הגדולה עם Show us what we got מאותו EP (תקליטון) שיצא בשנת 2017 שהמשיך להקפיץ את הקהל ולהתנועע.

קורעים את שוני, פול טראנק. צילום תומר שיינפלד

קורעים את שוני, פול טראנק. צילום תומר שיינפלד

ומאותו תקליטון (מילה שלא השתמשתי מאז שיעור מולדת ולשון) תראו מי חוזר LOOK WHO'S BACK…, הלהיט שבו החבר'ה חוזרים עם עוד מקצב אוריינטלי שמטריף את הקהל כשם השיר וכשקהל מחזיר אהבה עם קריאות WO OH OH OH OH.
כבר בשלב הזה רואים עד כמה חברי הלהקה הרמוניים ואינטגרלים אחד עם השני. בניגוד ללהקות רוק שבהם הקלידים הם כתוספת לרקע, פה הקלידים הפכו לחלק העיקרי בסאונד של פול טראנק שנותנים לאריאל קשת את הבמה להתפרע לגמרי ותיכף גם תראו למה (קצת סבלנות).

ובינתיים, לוקחים שוט של "לחיים" (יצא לי חרוז) ו-וואלק, זה היה תדלוק לטראק הבא…WALLACK (גם פה יצא לי חרוז).
מעלים לבמה את הגיטריסט אסף גובר כדי לנגן את הלהיט הכי מדובר השנה. "וואלק" הפך להמנון של הדור הצעיר שמדבר בדיוק על הצרות של גיל 30 פלוס ולנסות לברוח מהם. וואלק…ניסמן פגע בול בנקודה הכי רגישה מבחינת המילים
ו-וואלק…גל יחד עם אריאל קשת הביאו לזה לחן סופר קליט, שממשיך את החאפלה הגדולה שמקפיצה את הקהל.

אין זו הופעת רוק בלי איזה קאבר משובח ועוד איזה קאבר…VIRTUAL INSANITY של JAMIROQUAI האגדי. כאן הרגשתי את הקשת הרחבה הוורסיטלית של הלהקה ובאיזו קלות עוברים בין רוק מזרחי ל-FUNK שהלהיט את המצעדים של שנות ה-90. בתוספת החצוצרנים שעלו לבמה, הייתה פה פייסטה שלמה שמתאימה לפתיחת חגיגות הקיץ. ואם כבר מדברים על זה, המוזיקה שלהם הביאה לאמפי שוני קהל חוצה-דורות ואפילו כמה ילדים היו על הכתפיים של אבא.

לנשום לנשוף, חזק. צילום תומר שיינפלד

לנשום לנשוף, חזק. צילום תומר שיינפלד

אז לא עוזבים כ"כ מהר את הפאנק ואת המקצב הג'מירוקוואי-י, וממשיכים ל-If You Please, וכן…האיש שגנב את ההצגה,
אריאל קשת, הראה עוד גוון בצבעי הנגינה שלו והיה משהו שהזכיר בשיר הזה השפעה של אריאל אחר…זילבר האגדי מהתקופה שלו בלהקת תמוז. וזה עוד כלום…חכו להפתעה שקשת הביא בהמשך (רמז…זה שיר מס' 10).

ומגיעים לשיר LUCKY NO.7 עם שיר הנושא של האלבום הגאוני "Time For Us To Move" שמביא את הבלוז עם הסאונד של הרוק הישראלי העכשווי. בשלב הזה, לאור הפזמון ההמנוני, החבר'ה הצליחו לכשף את הקהל ולגרום לאנשים מלמעלה לרדת ולהשתגע ברחבת האורקסטרה לאור האנרגיות והצרחות של ניסמן.

הטראק הבא היה Going Home שחדי השמיעה וחובבי הבלוז קיבלו ישר גל של נוסטלגיה לפנים ולחזור במכונת הזמן ישר לשנות ה-50 לסאונד בלוז ותיק כמו זה של ג'ון לי הוקר. הקאץ' המפתיע כאן היה המקצב של המתופף יותם אלעזרי, שבו הוא ניגן על תופים אלקטרוניים ונתן לשיר בהתחלה ווייב של IN THE AIR TONIGHT.

בהמשך, גל ניסמן הפתיע עם סולו גיטרה מהחלק האחרון מהיצירה האפית High Hopes של פינק פלויד בהנהגת דייויד גילמור. רק היה צריך כוס של בירה קרה ולהתענג על הרגע.

גל וסיוון, שוני. צילום תומר שיינפלד

גל וסיוון, שוני. צילום תומר שיינפלד

ואז גל ניסמן הזמין לבמה את אחת הזמרות הכי מיוחדות שיש לנו כאן, סיוון טלמור שעלתה לבצע איתו אתAs a Stone ,
שיר מקסים שעושה מיקס בין בלדת רוק קלאסית עם מקצב יווני. הקול העדין של סיון שעולה בהמשך חזק בסולמות, מביא איתו המון רגש בשיר וביחד עם הנגינה של גל ניסמן על הבוזוקי הופכים את השיר הזה למשהו שהוא חגיגה לאוזן.

גל ורד, חגיגה בשוני. צילום תומר שיינפלד

גל ורד, חגיגה בשוני. צילום תומר שיינפלד

כל החגיגה שהייתה עד עכשיו, לא הייתה מספיק מטורפת? קבלו עוד הפתעה…RED הבלתי נלאה. הרוקר החבובתי הכי אהוב בישראל מבצע ביחד עם הלהקה קאבר פסיכי ל Break On Through (To The Other Side) של ה-DOORS.
זוכרים על מה שאמרתי קודם על עוד הפתעה מבית אריאל קשת? אז הנה…

הוא הפך לריי מנזרק האלמותי עם סולו קלידים פסיכי שנותן המון כבוד לדלתות. מוזיקאי מחונן שמגיע לו הרבה KUDOS!
רד ממשיך להלהיב את הקהל עם "Alright Shuni, Put your hands up in the air" ואז עוברים למקצב אריס סאן-י עם "פום פם".

ואז עוברים למשהו חזק ואפילו…POWERFUL, הדואט של פול טראנק עם רד משנה שעברה. הפזמון שכולל There's an energy…it's so powerful היה נבואה שהגשימה את עצמה, כי האנרגיות העיפו את הקהל למעלה, שגרם לאדמה של שוני לרעוד.

תורנות חדר אוכל. צילום תומר שיינפלד

תורנות חדר אוכל. צילום תומר שיינפלד

מיד אחרי זה, הכי מתבקש זה סולו תופים. יותם אלעזרי מלבד התופים הרגילים, מקבל אתגרים של תיפופים על חפצים שונים כמו מגש מתכת של חדר אוכל קיבוצי, על ארגז של סופר ואפילו על חבית מתכת של בירה.

החאפלה ממשיכה עם "הרימו ידיים" מתוך BMW שחורה של אתניקס ומשם נוסעים בוויש אל Hey Hey הבלוזי המקפיץ
ואז…תוך כדי…מגיע עוד הפתעה שבמקום BMW קיבלנו מרסדס…בנד! החבר'ה מצטרפים לחגיגה ואז…

גלגלים...צילום תומר שיינפלד

גלגלים…צילום תומר שיינפלד

ממשיכים במקצב טראנס של אחד מלהיטי מרסדס, "מיכלי", כשגל תורן מגיע לפזמון עם "מיכלי מדליקה את כל הכפר"
היא גם מדליקה את האווירה עם עשן שנדרש בכל הופעת רוק באשר היא. ואח"כ היה צריך להביא את ה-FUNK, הלהיט הגדול והמקפיץ של מרסדס בנד. היה פה קוקטייל מטורף של 2 להקות והרמוניה פסיכים בין 2 הסולנים. שני הגל-ים, ניסמן ותורן, שטפו את הקהל באנרגיה וכריזמה מטורפת.

כולם יורדים מהבמה ואחרי דקה עולים כמובן להדרן המתבקש בשירת "תודה רבה" בפארודיה היתולית על להיט ראש השנה "שנה טובה".

ואז עוברים ל-LET'S GO שממשיך את הטירוף לדרישת הקהל. רד עולה ומצטרף בדיוק בטיימינג מתאים בשורה "I think it's about time" ואריאל עובר בחיש למקצב אוריינטלי.

איך אפשר להעביר הופעת רוק בלי עוד קאבר משובח? והפעם למקצב רוק אנד סול ל-CRAZY של Gnarls Barkley
ביחד עם רד והגיטריסטים של מרסדס. ניסמן מודה לקהל, לאורחים, מפליק בתוחעס של אריאל וקופצים לחלק המסיים של ההופעה.

תחילה עם Mufleta שממשיכה את החאפלה הגדולה ואח"כ קופצים באוויר לשיר האחרון בהחלט, ADHD שהיה אחד הראשונים שהם הוציאו בשנת 2014 שמתאים לרוק המחוספס של התקופה שלנו. ולבסוף, כל הנגנים משתוללים וניסמן מביא שוב סולמות מבית דייויד גילמור. משם למקצב טראנסי בלייב של המתופף יותם אלעזרי והקלידן אריאל קשת
ויחד עם הבס והאנרגיות המטורפות של עופר ויינר והגיטרה של ניסמן קיבלנו מסיבת טראנס מאולתרת בטבע.
וואז איזו סיומת…מזהים את הריף ואז הם מחכים לצעקות הקהל המתבקשות…Killing in The Name Of של רייג' אגנסט דה משין! ובכל פאנץ' של ריף, יוצא עשן כמו בכל סיום של הופעת רוק, שמכבדת את עצמה.

וואלק…זו הייתה הופעה של סופר גרופ. כל אחד מהחברים, עופר ויינר, אריאל קשת, יותם אלעזרי וגל ניסמן
הוא וירטואוז בזכות עצמו וההרמוניה במוזיקה שהם יוצרים מראה עד כמה פול טראנק עוד לא אמרו את המילה האחרונה.
המיקס של רוק, מזרחי, בלוז ופאנק הפכו הערב את אמפי-שוני לפסטיבל בלוז-לבן ב-TANK מלא!

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s