דיווח מהשטח

יום הולדת לאבא שמעון בעיר הקודש

מופע מחווה לזכרו של רבי שלום שבזי במלאת 400 שנה להולדתו, "דלתי מרום" במסגרת פסטיבל ישראל 2019, יום שלישי, 11 ביוני, מגדל דוד ירושלים. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, יד שניה במצלמה – שילי אראל.

שרים לשבזי במגדל דוד. צילום שילי ויובל אראל
שרים לשבזי במגדל דוד. צילום שילי ויובל אראל

השנה הוכרזה כשנת ה- 400 לציון הולדתו של הרב, המשורר, המקובל ואחד ממנהיגיה הרוחניים הבולטים של קהילת יהודי תימן והתרבות היהודית בכלל– הרב שָׁלום בן יוסף שבזי, אשר שיריו מלווים את מעגל החיים של יהודי תימן, ורבים מהם הפכו גם לחלק מפס הקול הישראלי. במסגרת הכרזה זו התקיימו לאורכה של השנה אירועי תרבות במגוון תחומי עניין, אמש נערך מופע משיריו בביצועם של כמה מטובי המבצעים כחלק מאירועי פסטיבל ישראל.

שי צברי ומירי מסיקה, שרים שבזי. צילום שילי ויובל אראל
שי צברי ומירי מסיקה, שרים שבזי. צילום שילי ויובל אראל

המופע שהופק ונוהל מוזיקלית בידי ניצן זעירא מנהל נענע דיסק, הזמר והיוצר שי צברי והמפיק המוזיקלי אסף תלמודי כלל את הזמרים – מירי מסיקה, שי צברי, עידן עמדי, אסתר רדא, לירון עמרם, סגיב כהן, שירן אברהם, ברי סחרוף וציון גולן אשר יצרו מסע מוזיקלי מרתק בשירת יחיד ובדואטים הן מבחינת הליין אפ שכלל לא רק "להיטים" של שבזי, ויש הרבה כאלו, אלא גם שירים שדרך כלל לא מרבים לבצעם, וכולם קיבלו את הטאצ' הייחודי שבצעו חברי הרכב הנגנים בניצוחו של אסף תלמודי שלקח את המנגינות בעיבודים לא שגרתיים ונתן למילים ולמלודיות הישנות את נגיעת הערך המוסף שיתאימן לערב המיוחד.

צברי ועמרם, אחי בני תימן. צילום שילי ויובל אראל
צברי ועמרם, אחי בני תימן. צילום שילי ויובל אראל

המופע התקיים במתחם מצודת מוזיאון מגדל דוד על חומת העיר העתיקה ירושלים כאשר את פני הבאים קיבלו מיצגים חיים שהביאו פיסות וטעימות מהווי החיים בתימן שלמעשה נשתמרו עד היום כבימוי ומשחק של חדר לימוד תורה עם ה"מורי" בו התלמידים קוראים ושרים מתוך התורה או דיוואן נשים המנגנות ושרות את שירת החולין, הכל בתלבושות ותפאורה תימנית אותנטית שכאילו ונגזרה ונלקחה מאחד הפסטיבלים של ראש העין ורחובות..

עידן עמדי ואסתר רדא, התימנים החדשים...צילום שילי ויובל אראל
עידן עמדי ואסתר רדא, התימנים החדשים…צילום שילי ויובל אראל

האמת שגם הקהל עצמו היה סוג של גרעין תימני, חלקו הגדול בני משפחות וקרובים או ידידי האגודה לטיפוח חברה ותרבות המשמרת את תרבות יהדות תימן בישראל ובנקודה זו קצת חשתי מאוכזב כי ציפיתי לאקלקטיות וגיוון בקהל שמגיע לכבד, להאזין ולרקוד את שירתו של רבי שלום שבזי שהוציא מתחת לידיו מאות שירים ופיוטים שחלקם הפכו מזה עשרות בשנים ללהיטים חמים עד עצם היום הזה.

סגיב כהן, תימן זה כאן. צילום שילי ויובל אראל
סגיב כהן, תימן זה כאן. צילום שילי ויובל אראל

המופע שהתנהל לאורך שעה ומחצה וכלל בין לבין גם קטעי קריאה מתוך כתוביו של שבזי אשר מילותיהם הוקרנו מעל קירות המצודה נחתם דווקא בשיר שלא נכתב על ידו אלא לכבודו, השיר "אבא שמעון" הלו הוא רבי שלום שבזי שנקרא גם על שם בנו "אבו שמעון" ובעברית אבא, שאת מילותיו כתבה המשוררת נעמי תנעמי ולחנו נכתב בידי מבצעו האולטימטיבי ציון גולן שארח בסיום את שי צברי, סגיב כהן והיוצר זוכה פרס מפעל חיים מטעם אקו"ם לשנת 2019 ברי סחרוף.

שירן אברהם, הכי הארדקור תימני. צילום שילי ויובל אראל
שירן אברהם, הכי הארדקור תימני. צילום שילי ויובל אראל

נקודה נוספת שאני חש בחשיבותה לעניין המופע – רובם של האירועים שחוויתי במסגרת מצודת מגדל דוד מתקיימים על גבי במה הממוקמת מעל העתיקות ומתפרשת עד מושבי האבן העוטפים את המיני אמפי של המוזיאון, ממסמסים את הגבולות בין המוזיקאים והקהל ולא פעם נוצרת ערבובייה אנושית שמחה שרה ורוקדת באירועים שכאלו, במיוחד במסגרת פסטיבל מקודשת המתקיים מידי שנה.

ברי סחרוף וציון גולן, שרים לשלום שבזי. צילום שילי ויובל אראל
ברי סחרוף וציון גולן, שרים לשלום שבזי. צילום שילי ויובל אראל

אמש התקיים המופע מעל הבמה במתכונתה המצומצמת כאשר הבמה מנותקת פיזית מהקהל, הגעת האמנים נעשית דרך מעבר תת קרקעי מרוחק ורק גשרון שלא נעשה בו שימוש מחבר את שני המקטעים, בזווית זו הייתה חסרה לי ולאירוע כולו תחושת הביחד והשמחה הכללית שתאפשר לקהל ומי שחושק מתוכו לקום ולרקוד במעגלי תימן לצד הזמרים והנגנים, סוג של אווירת "לילות תימן" שנעדרה מהמופע שבנקודה זו היה סטרילי במהותו, למעט צופה אחת שהשתדלה למחוא כפיים ולרקוד בין השירים עד שאזרה אומץ ודילגה לרגעים ספורים אל הבמה לא נראו ממש מחזות ריקוד שכאלו לאורך המופע, על כך אומר – חבל.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

קטעי וידאו מהמופע

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. תודה על המילים. נדמה לי שהתרשמת מקבוצה מאורגנת שערכה יום סיור מורשת יהדות תימן והיוותה כשליש מסך הקהל הבהחלט אקלקטי שהגיע לערב הקסום שחווינו. מאידך, שמחנו עד מאוד שאותו “גרעין תימני” הגיע לחגוג יצירה אמנותית חשובה זאת במסגרת פסטיבל ישראל, שהרי אחד היעדים המרכזיים בעשייתנו זה פתיחת הפסטיבל בפני קהלים חדשים, רחבים ומגוונים באמצעות הצגת תכנים מקוריים ייחודיים שלעיתים לא זוכים לתשומת לב מספקת במסגרות אמנותיות אחרות.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close