הפאפאיתו הוא אחד ממוסדות המוזיקה המפורסמים ביותר בתל אביב, תלוי את מי שואלים, אין כמעט מוזיקאי שלא מצא את עצמו באחד מחדרי ההקלטות של המקום, גם הבר הענק הצמוד לחדרים כבר אירח לא מעט הופעות והפקות ייחודיות לאורך השנים.
לכבוד הקיץ פתחו אנשי הפאפאיתו את החצר האחורית והשיקו מתחם חדש תחת השם Pe're / Me're ואיתו גם מיני פסטיבל מוזיקלי חדש – "Meshulash" , שלוש הופעות בערב אחד על הצד הנשי, משולש מספר אחד – Totemo (רותם אור), מאיה איזקוביץ ו-Aveva.
אליפלט פינת סלמה, כמעט על גבול יפו, ביום – רועש עמוס ואפרורי, שם בדרום תל אביב, מוסכים והרבה מכוניות בשביל מוסכים, בלילה המקום מתרוקן כמעט לחלוטין ואנחנו שם, צועדים על אליפלט, מחפשים את הכניסה, בסים עמומים נשמעים מרחוק, מסמנים לנו שהגענו למקום הנכון. שומר בכניסה וחצר ארוכה עם מה שהיו פעם אמצעי תחבורה, עוד כמה צעדים ואנחנו שם ב-Pe're / Me're חלל ענק, חצי פתוח, יש גג, יש שלוש קירות והרביעי נפתח אלינו לתת אווירת פנים-חוץ שכזאת המתאימה להפליא לקיץ הדביק שלנו, כי הרי מצד אחד מבאס לראות הופעה במועדון סגור ומצד השני גם חם מדי במקום פתוח לחלוטין.
תשע בערב ואוטוטו מתחילים, אבל לפני שרותם אור עולה לבמה הצלע הרביעית של המשולש היא ה-DJ עדי נוי (הברייקפסט) שהיא גם הסיבה לבסים ששמענו מרחוק, עדי הכניסה אותנו לאווירת מועדון שהוסיפה לחן של המקום, וואלה חמישי בערב, הרגשנו בליינים, יש גם בירות חבית קרות שבאות בול עם דבקיי הקיץ וגם כמה שולחנות פאב עם כסאות גבוהים, אנחנו מתערבבים בקהל ומרגישים מבסוטים.
וכאמור את סבב ההופעות הערב אנו פותחים עם רותם אור הידועה יותר כ- Totemo, והיא בהחלט ייחודית בסצנת המוזיקה הישראלית, שילוב מיוחד של פופ-פולק עם השפעות יפניות במעטפת אלקטרונית עדינה ברוח תורת ה"זן", מדויקת, מינימלית אבל מלאה עושר.
רותם החלה את הקריירה שלה כבר ב-2003 עם מספר מיני אלבומים אותם הקליטה והפיקה בעצמה. ב-2014 החל שיתוף הפעולה המוצלח עם רועי אביטל (Garden City Movment) וכאן גם נולד המותג, השם Totemo (מיפנית – יותר או מאוד) נבחר, והסגנון התחדד לו אף יותר. שני מיני אלבומים נוספים שזכו לביקורות מצוינות בעולם ועכשיו ממש לפני חודשיים רותם אור השיקה את אלבומה הראשון, גם הוא כמו שני קודמיו בהפקתו של רועי אביטל.
אל הבמה עולה רותם אור עם יואל דורות על הקלידים ודן קרפמן על התופים, ארבעים דקות של המיטב מהעשור האחרון בקריירה של רותם, בולטים בו הלהיטים אוריגמי – הסינגל הראשון מהאלבום החדש, Hits, See Saw וגם השיר שבעיני הוא המיוחד מכולם – Black Holes.
הבאה בתור היא מאיה איזקוביץ אבל לפני כן הפסקת התארגנות והחלפת במה, אנו חוזרים אל עדי נוי שממלאת את החלל במוזיקת היפ-הופ קלילה, זמן מצוין למינגלינג ויש גם מספיק מקום בשביל פיזוזי קצב עם כוס בירה ביד, רוח חמה מנסה את מזלה להשפיע על האווירה אבל המאווררים שומרים עלינו בטוחים, בלי ששמנו לב חצי שעה עברה, אין ספק שמצא חן בעינינו השילוב של הופעה, דאנס-בר, הופעה.
אלבומה הראשון של מאיה איזקוביץ יצא לפני עשר שנים, Safe & Sound, מספר שנים אחר כך כבר הגיע למעמד אלבום זהב, האלבום אופיין בסגנון אקוסטי, שירי פופ-פולק אמריקנה, שגם נשמעים אמריקאים, ללא שאריות ישראליות של שפה, קישוטים או סגנון. את אלבומה השני שיצא ב-2015 הקליטה מאיה בניו יורק, All of the miles, סגנון האמריקנה נשמר גם באלבום זה אבל האקוסטיות הוחלפה בסגנון ריתם אנד בלוז, יותר רוק, יותר גרוב וכמו עם האלבום הקודם – נשמע מוצר אמריקאי לחלוטין.
ואז תחילת 2018 מאיה שוב בישראל, הכרזה על EP מקומי (אבל עדיין באנגלית) עם תומר יוסף על ההפקה. אמריקנה זה כבר לא כי מאיה עשתה מהפך, השיר Sparkle הוא הסינגל הראשון (וגם שמו של האלבום החדש) וככה פתאום האלקטרוני נכנס לתמונה, יש לנו כבר פופ עוקצני עם צלילים מקפיצים ומדבקים, על הנייר אותה מאיה, באוזן זו כבר דמות אחרת.
ואם כבר להיט כמו Sparkle אז את ההופעה הערב פתחנו איתו ועם מאיה איזקוביץ בשירה מתוך מעמקי הקהל, אין ספק שזה ה-להיט, ואנחנו מתחילים ישר גבוה. כמה שירים מהאלבומים הקודמים ואל הבמה עולה הדר לוי כדי לתת תוספת של גיטרה חשמלית, לחספס את הערב, בילי איידול עם Rebel Yell הוא הקאבר שנבחר הערב וישר אחריו הסינגל החדש – CFL שגם כמו Sparkle מעיד על הקו החדש של מאיה איזקוביץ.
ואנו מסיימים את ההופעה של מאיה ומחכים לזמרת השלישית של הערב – אבבה דסה (Aveva) שאותה כבר יצא לי לסקר לבלוג זה בהופעת השקת אלבומה השני In my thoughts באברהם הוסטל, מרץ האחרון. כקודמותיה לבמה, גם אבבה שרה באנגלית כאשר הז'אנר המוזיקלי השולט הוא הסול האמריקאי, זה בשילוב נגיעות גרוב אתיופי, השירים אמנם באנגלית אבל המילים לוקחות אותנו לחוויותיה האישיות של אבבה כבת להורים שעלו מאתיופיה, סיפורים מהעבר ומהווה וגם לא מעט מסרים חברתיים, בין אם זה מעמדה של האישה בחברה המודרנית או בהתייחסות של החברה למוצאה.
ארבעים הדקות האחרונות של הערב היו מלאות באופטימיות מתפרצת, אבבה נעה על הבמה ללא הרף, חצי שירה, חצי ריקוד, משלהבת את הקהל לאורך כל ההופעה ויש לא מעט מה לתת אחרי שני אלבומים מוצלחים My Heart, Won't let you, Slave וכמובן הסינגל המדבק I wanna go, ועם הרכב מצוין שמלווה את אבבה גם השירים השקטים של הערב סוחפים את כולנו אל תוך הגרוב.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופעים
טעימות וידאו מהמופע
[…] שלא היה איתנו, תקציר הפרק הקודם – בחודש שעבר השיקו הפאפאיתו את מתחם הבר הופעות החדש […]