דיווח מהשטח

מפתח סול

מופע השקת האלבום השני של סול צבי "את נשארת" במועדון זאפה הרצליה, אורח – אריק סיני. יום שני, 20.05.2019. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

סול צבי, נשארת. צילום יובל אראל
סול צבי, נשארת. צילום יובל אראל

רגעים ספורים לפני שסול צבי עלתה אמש אל הבמה במועדון זאפה בהרצליה, הספקנו להיפגש ולהחליף זיכרונות על ימים עברו החל מהמאה שעברה כאשר המפגש הראשון בינינו היה כאשר אני תלמיד בקורסי היי טק וסול מדריכה בתחום אבטחת המידע, ועד השקת אלבום הבכורה שלה. הסיפור הידוע אודות הפריצה למערכת הבנק ברשת, הקריירה בתחום האבטחה במיקרוסופט, הקמת חברות היי טק ואינטרנט בינלאומיות והאקזיט בגובה עשרות מיליוני דולרים שסול עשתה מתפרסמים בשלל עיתוני ומדורי הכלכלה וההיי טק בארץ ובאינטרנט, אין צורך להוסיף על כך עוד.

סול צבי, זמרת יוצרת. צילום יובל אראל
סול צבי, זמרת יוצרת. צילום יובל אראל

משפט אחד שגזרתי מתוך כתבה אודות השקת אלבום הבכורה של סול לפני שבע שנים – "… כן, הכרתי את סול לפני שנים רבות, כשהתמחתי בניהול ופיתוח אתרים ואפליקציות באינטרנט, השתלמתי בתחום אבטחת מידע, סול היתה המדריכה, אז כשחלונות NT היו מערכת ההפעלה הכי מתקדמת…ביטים רבים זרמו ברשת מאז, וכאשר נחשפתי לראשונה לשירים של סול לא קישרתי בתחילה בין המדריכה, אשת ההייטק לבין היוצרת המוסיקלית המיוחדת."

סול צבי, אקזיט ואמנות. צילום יובל אראל
סול צבי, אקזיט ואמנות. צילום יובל אראל

כעת סול צבי, או סול נטו בטייטל הבימתי, סוג של מצליחנית, אשת קריירה בתחום ההיי טק, יזמית ומשקיעה, אם חד הורית לשני ילדים, בת ובן, עולה על הבמה במועדון זאפה ההרצלייני, כשהיא מלווה בהרכב נגנים הכולל את שמוליק דניאל על התופים וגיטרת בס לצד הפקה מוסיקאלית, עיבודים ומחשב, יועד ניר בצ׳לו, יוסי זמיר בגיטרות, ומגישה את ביצועיה האישיים לשירים שהיא כתבה והלחינה ומהווים למעשה את המשכו של הסיפור, הנרטיב שיצרה באלבום הבכורה, תחנות אישיות בדרך, במסע החיים האישי, אם אלבומה הראשון נקרא בשם "מגיעה משם" על שום שיר הנושא "זה מגיע משם" הרי האלבום החדש "את נשארת" הוא סוג של שיחה אישית, פנימית, בינה לבין עצמה, מסדרת את הישגיה האישיים בכל תחומי החיים והמעגלים הסובבים אותה, נקודות ציון אישיות, אותן היא היטיבה לתמלל כפזמונים עם ליריקה ומנגינה שמצליחות לעטוף את התמליל בחליפה הולמת.

סול צבי, יצירה אישית. צילום יובל אראל
סול צבי, יצירה אישית. צילום יובל אראל

שיריה של סול אינם מבקשים להתחרות על תשומת הלב של בני הנעורים, אין כאן מתכונים של הצלחות מסחריות, באם תניחו לרגע את שאלת המוזיקה ותביטו אל האישה שמאחורי השירים, תמצאו בן אדם, או בת חווה במקרה הזה, שעולם המוזיקה איננו התחום באמצעותו הוא מתפרנס, לגבי סול המוזיקה היא סוג של נגיעה בנשמה, בלב, מעין בריחה מעולם ההיי טק המדוייק והדורש לפינה של יצירה נטולת מגבלות וחוקים סגפניים, לסול המוזיקה היא תחביב שהיא נעה במסלוליו באופן מקצועי ואיכותי כקו המקביל לעולמה העסקי, לי אין ספק שאם המוזיקה בלבד הייתה כל עולמה היא הייתה מצליחה באופן וודאי, הגישה הנוכחית לפיה זהו תחביב ותשוקה אישית שאינה תלויה במאומה הופכים את האמיתות שבטקסטים למודגשים יותר, כדאי להטות אוזן ולנסות להציץ ואף להיכנס אל תוך עולמה.

סול ואריק סיני, השראה. צילום יובל אראל
סול ואריק סיני, השראה. צילום יובל אראל

כאמור, אמש היא חגגה את השקת האלבום החדש, הכולל תשעה שירים, אחד מתוכם הוא דואט עם המוזיקאי אריק סיני ששירתו הותירה רושם חזק על סול במהלך השנים. את שיר הנושא של האלבום שחררה לפני חצי שנה סול במעטפת קליפ מצויין שיצר וואדים מכונה. את המראות והקולות מהמופע ליקטנו במצלמותינו.

קטעי וידאו

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close