דיווח מהשטחהופעות בינלאומיות

הדיבור של תומאס

המופע של תומאס אנדרס ו"המודרן טוקינג בנד" בהיכל התרבות של תל אביב, ליל שישי, 08.02.2019, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. 

מול אולם מלא בהיכל התרבות ובמה המעוצבת בסגנון תכניות המוזיקה הטלויזיוניות של שנות השמונים עולים ארבעת הנגנים חברי "המודרן טוקינג בנד" ותופסים את עמדותיהם, מאחור מסך לד ענקי המקרין בשלל צבעים את הסמליל של תומאס במיתוג העכשווי "Gentleman of Music", מהצליל הראשון החווייה המוזיקלית סוחפת את הצופים כמה עשורים לאחור לעבר שנות השמונים, רחבות הריקודים של מועדוני הלילה, אני משתאה לעצמי בקטע "בעצם המופע היה אמור להרקיד את הקהל ובינתיים כולם יושבים על כסאותיהם…" 

בין להיט ללהיט תומאס עוצר לרגעים ספורים רק כדי לגעת בכמה נקודות, לדוגמא נושא העבר וההווה, הטכנולוגיה ששינתה את פני העולם, מדבר על כך שפעם כאשר היית רוצה לשלוח מכתב אהבה היית ממש יושב וכותב על גבי נייר, מכניסו למעטפה מבויילת והולך עד סניף הדואר כדי שיגיע למענו בתוך ימים ספורים, ההתרגשות בפתיחתו וקריאה בו. היום זה בסך הכל הודעה קצרצרה בווצאפ או תכנת מסרים מידיים אחרת…

זה היה רק סיפור תירוץ כדי לבצע כמה בלדות אהבה רומנטיות בין מקצב מרקיד אחד למשנהו. 

ותומאס לא מרפה מהקהל, בכלל, לטעמי הוא נראה ונשמע קצת כמו בריאן פרי, מעין חתיך אירופאי בחליפה מחוייטת בגוון תכלת מעודן המואר תמידית על הבמה בזכות זרקור העוקב אחריו ויוצר קשר ברור בינו לבין הקהל, אחרי הסיפור עם הדואר והטכנולוגיה של ימינו הוא מזמין את כל הקהל באולם לנופף בידיו ולהריע כשהוא פותח את הסמארטפון שלו כדי להראות לאשתו שהוא על הבמה בתל אביב, טריק שתופס את כולם יחדיו להשתחררות נוספת בתוך המושבים. 

תומאס ממשיך במופע כשהוא משלב בין להיטי יורופופ שפרסמו אותו ואת שותפו לצמד מודרן טוקינג המיתולוגי, לבין שירים משלל אלבומי הסולו שלו, כולם יושבים על אותו סגנון, רקיד, מתקתק וקליט עם הרבה אפקטי סאונד וגיבוי בפליי בק במקומות הנכונים של הפלאצטים המסונטזים, אבל הי, למי אכפת, החווייה מושלמת, הקהל מסביבי שר, מצלם ונהנה, מקבל תמורה מלאה לכרטיסים שרכש.

האמת, גם אני, לא מתבייש בכלל, נהנה, הרי על השירים הללו קצת התבגרנו, רקדנו, אז למה לא?! מסיבת ליל שישי בהיכל. פסק זמן באמצע המופע, הגיטריסט מחליף לאקוסטית ושני מושבי בר מוצבים בקדמת הבמה, תומאס עוצר קצת לאקטואליה ומציין את מופע האירוויזיון הצפוי בתל אביב באביב, הוא אומר שכל עולם המוזיקה בעצם יעצור מלכת ויעקוב אחרי ההתרחשויות כאן בתל אביב, הוא מבצע מחווה לשירה של גלי עטרי "הללויה" באנגלית, אקט חביב ומתוק עבור המקומיים, תומאס הוא פרפורמר אמיתי, לא רק זמר, גם קצת שחקן ומגיש, הנוכחות שלו על הבמה מצויינת.

אבל עזבו אתכם מכל מה שהיה עד עתה, זה היה רק החימום, כי הנה מגיע זמנם של הלהיטים הגדולים באמת, אלו שנותרו מאחורי ימי הזוהר של צמד היורודיסקו מודרן טוקינג –  "You're My Heart, You're My Soul", "Cheri, Cheri Lady", "Brother Louie", הקהל כבר למטה בקדמת הבמה, המאבטחים הצמודים של תומאס עובדים כעת שעות נוספות, זה קצת מגוחך לראות גברים בני ארבעים וחמישים מנסים לקפוץ על הבמה ולרקוד כדי שנשותיהם יתפסו זאת בסמאטרפון, אבל הי, יום שישי, חגיגה, מועדון ריקודים בהיכל התרבות, אז מה אם המאבטח משליך אותך למטה, זכית בכך ביושר…

ולסיכום, הקהל יוצא מההיכל מבסוט לחלוטין, אם אתם מעוניינים לטעום גם כן מהחוויה הזו של מסע בזמן למועדוני הריקודים של שנות השמונים בטעמי יורודיסקו נוצצים ודביקים אז הערב תומאס אנדרס חוזר להיכל התרבות בתל אביב, ביום ראשון הוא מדרים לבאר שבע. כאן כרטיסים…

וידאו

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close