קליפים חדשים

דניאלה לוגסי – ימים שלמים

שיר חדש לזמרת האופרה והקרוסאובר דניאלה לוגסי שוחרר באופן רשמי הבוקר ברחבי הרשת להאזנה וצפייה. השיר "ימים שלמים" אשר נכתב והולחן יחדיו בידי דניאלה לוגסי, בן אביב ומתן דרור, האחרונים גם אחראים לעיבוד וההפקה המוסיקלית, הנו השיר המקורי הראשון של דניאלה המוכרת כזמרת הסופרן המבצעת קטעים ויצירות ממיטב הרפרטואר האופראי לצד להיטי פופ שעובדו במיוחד לביצוע על פי יכולותיה הווקאליות האדירות.

אמש חגגה דניאלה בחוג חברים ומשפחתה את יציאתו של הקליפ במסיבה במסעדת קיוטו בהרצליה, גם אנחנו הגענו כדי לברך, אין זה סוד כי דניאלה נחשבת לאחת הזמרות הנערצות כאן בבלוג…

האם אנחנו עדים הבוקר לצעד הראשון בדרך לאלבום חדש? הנה כמה מילים שדניאלה עצמה אמרה בעקבות השיר והקליפ:

" הנה זה קורה. אני מוציאה שיר מקורי ראשון והלב מתהפך… זה מרגיש כמו אהבה בהתחלה שלה, עם פרפרים, אוהב לא אוהב כזה… מה יגידו, האם בכלל יקשיבו? ולמה זה כל כך חשוב? הרי זה רק עוד שיר…

אבל בשבילי זה ממש לא עוד שיר… חודשים של עבודה ושנים שחלמתי על הרגע הזה והנה, לא יאמן שזה סוף סוף הגיע…

מי שקרוב אלי ועבד איתי בחודשים האחרונים יודע כמה עברתי עם השיר הזה ובכלל עם כל ההתעסקות בלכתוב, בלהוציא משהו שלך ולצאת מהקומפורט זון הזה של לשיר שירים של אחרים…

בן ומתן השותפים שלי לכתיבה והאחראיים על ההפקה המוסיקלית, תודה על ימים שלמים שהתקשרתי וסימסתי והצקתי, תמיד קיבלתם אותי בידיים פתוחות, באהבה וחברות אמיתית…

אסף רביבו במאי הקליפ, שהפך בזמן כל כך קצר לBFF שלי, אתה הסיבה שלמדתי כל כך הרבה על עצמי בתהליך העבודה, הראית לי שאני יכולה לדרוש ולקבל יותר, ושאני תמיד צריכה לשאוף הכי גבוה למרות שלפעמים חוסר האמונה משתלט עליי:) אוהבת אותך .

תודה לחגי קורן המנהל האהוב שלי ולשירי רווה היחצנית היפה בתבל. נותר לי רק להגיד תודה ולברך על ההזדמנות הזו…

מקווה שתתרגשו ושתהנו מהשיר ומהקליפ."

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: