שבריר של צליל או מראה

תערוכת צילום של עברי לידר, זמר, מלחין, פזמונאי ופרפורמר, גלריית נגא, אחד העם 60 בתל אביב, צעד ביום שרב, נכח, הביט, שוטט, הרהר, טיפס ותיעד – יובל אראל.

אי שם בשנות השבעים למדתי בעיון פרקים מספר תולדות האמנות של גומבריך כחלק מלימודי במגמת אמנות שימושית שבסופה מצאתי את עצמי מצייר, מפסל ומצלם עד שהוחלט כי עקב ציוני המרשימים אמצא את דרכי מחוץ למוסד המכובד.

מתוך לימודי אלו שהיוו בעצם מסגרת נוחה להעביר את שנות נעורי למדתי כמה מושגים וביניהם אחד המבקש לבטא אולטימטיביות – לעולם אל תשאל את האמן לפשרה של יצירתו, נסה לנתח אותה בעצמך, מה שקרוי בעיני המתבונן.

עם התובנות הללו ומזג אוויר מדברי של סוף אוקטובר פסעתי נמרצות במעלה רחוב אחד העם עד בניין מספר 60, ממש מול חלון חדר כיתה ח' אותה סיימתי בבית הספר על שם אחד העם.

כל הסיפורים הבלתי מעניינים הללו הם רק בבחינת הקדמה לכניסתי לגלריה נגא, המצויה ממול בית הספר בקומת הקרקע של בניין ישן, בה מצויים תצלומיו של עברי לידר. חדר רחב ידיים ולצידו משרד התקשטו בשורת תצלומים על גבי הקירות, הדפסים בגדלים שונים, בלתי אחידים, תלויים זה לצד זה במרווחים נאותים, מציגים שברירי רגעים שונים שעברי לידר חווה והנציח במצלמתו ואותם אצרה מיה ענר לכדי תערוכה.

ראיתי בימי חיי תערוכות של תצלומים, במיוחד תערוכות תחת הטייטל World Press Photo ולצידו תערוכת צלמי התקשורת הישראליים "עדות מקומית", אלו תערוכות במסגרתן נבחרו תצלומים שהשגתן הייתה כרוכה במאמצים והתמקדות להשגת פריים מדוייק ומיוחד לפעמים אפילו במחיר של המתנה לרגע הנכון, אצל עברי לידר מדובר בשבריר שנייה כמשמעותו שנתפס בעין העדשה והונצח לעד, לטוב ולרע, חלקם של התצלומים מצליחים לדבר אל הצופה בזכות מראות וסמלים המצויים בהם המוכרים לכולנו כאנשים החיים כאן בעיר, חלקם מהווים מעין רמז לחוויות שגם אנחנו יכולים להתחבר אליהן מהכרותינו את דמותו של הצלם כאמן במה ומופע.

האתגר האינטלקטואלי במעמד השוטטות והתבוננות בתערוכה היא הנסיון לפענח ולהבין מה ראה עברי מחוץ לפריים, התמונה השלמה, אילו אוסציאציות עברו והתחברו במחשבתו כשהחליט על לכידת אותו שבריר של שנייה, אתגר האמור להתנגש עם אחד ממשפטי הפתיחה שלי כאן – לעולם אל תשאל את האמן לפשרה של יצירתו, נסה לנתח אותה בעצמך, מה שקרוי בעיני המתבונן.

חלקה השני של התערוכה מצוי כמצגת וידאו המשלבת תמונות לצד סרטונים מתחלפים בלולאה המוקרנים על גבי קיר המצוי בסופו של גרם מעלות צר וחשוך המוביל אל מרפסת סגורה המשמשת כמחסן וספריית אביזרים וספרים, מעין עליית גג בקומת הקרקע, לטפס בזהירות ולעמוד בשקט בחושך ולהתבונן היאך המראות מתחלפים כשהם מלווים בפס אאודיו מסתורי, סוג של חוויה רגעית.

כאשר סיימתי את סיורי בתערוכה יצאתי בחזרה לרחוב שם במרפסת המתין שולחן עם כוסות יין לטעימה חגיגית שכזו, הלכתי על האדום, זה תמיד טוב והמשכתי את צעדתי אל ההמון שמילא את מתחם אלנבי מדרחוב נחלת בנימין ושוק הכרמל.

ערב הפתיחה הרשמי של התערוכה יתקיים ביום חמישי בשעה 20.00. ולמחרת התערוכה תוצג בגלריה לקהל הרחב.

שעות פתיחת הגלריה : ימים ב' עד ה' בין השעות 11.00 ל- 18.00

ימים ו' ושבת בין השעות 11.00 ל- 14.00

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s