קליפים חדשים

"אינך יכולה ככה סתם ללכת, אינך יכולה לעזוב אותי"….

קורין אלאל, אפרת גוש, איגי וקסמן, שרון חזיז, לאה שבת, רוסלנה רודינה, רונית שחר, מאיה בוסקילה, גילה אלמגור, סי היימן, מיכל אמדורסקי, זהבה בן, נועם פרוסט, טל גורדון, רוני דואני, תאלין אבו חנא, עדי ביטי, אילנית, מלי לוי חידשו את השיר "אינך יכולה ככה סתם ללכת" לרגל חודש המודעות לסרטן השד.

מיטב הזמרות בארץ חברו יחד והקליטו ביצוע מחודש לשיר "אינך יכולה ככה סתם ללכת" שביצעה להקת "החלונות הגבוהים" (מילים: יורם טהרלב, לחן: שמוליק קראוס ז"ל) לכבוד חודש המודעות לסרטן השד. הפרויקט ביוזמת משרד הפרסום "ענבר מרחב G".

הזמרות המשתתפות טענו את השיר במשמעות מצמררת והפכו אותו לקריאה נרגשת לכל הנשים ללכת להיבדק ולגלות מבעוד מועד את סרטן השד, במטרה לעורר מודעות ולסייע להן להבין שיש להן אפשרות להילחם ולמנוע מראש את הסרטן.

כמה מהזמרות ביקשו להעביר מסר בנוסף לחלקן בשיר

מאיה בוסקילה: "כאישה אני אחראית להעביר לנשים אחרות מסר כל כך חשוב, הבדיקה עצמה מפחידה אבל מצילה חיים ובמה שאני יכולה לעזור, אני עוזרת"

טל גורדון: "פעם קראתי שנשים חיות 30% יותר מגברים כי הן נבדקות יותר; אצלי זה נכון. אז הגיע הזמן לעלות ל-80%. אם יש משהו מתסכל, אלו הדברים שהיה אפשר למנוע"

רוני דואני: "אחרי הלידה, כשהגוף משתנה מצאתי את עצמי בסיטואציה של הפחד להיבדק ואני יודעת כמה זה חשוב. בסוף עשיתי את הבדיקה ואני שמחה לעודד בנות אחרות לעשות את זה גם"

עדי ביטי: "זה מרגש וכבוד גדול בשבילי לקחת חלק בכזה פרויקט. אני מאחלת לכולנו להיות בריאים ולשמור על עצמנו. מודעות זה דבר חשוב ואם אני יכולה לגרום ליותר נשים להיות מודעות אני שמחה לקחת חלק ולנצל את הכוח לטובה"

אילנית: "צריך לשתף ולעורר מודעות למחלה לניתנת לטיפול וריפוי אם מגלים בזמן. צריך לעבור ממוגרפיה כל שנתיים, אני עושה זאת וזה חשוב מאוד ומציל חיים"

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close