יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

תכלה שנה ואלבומיה

שעות ספורות לפני תחילת השנה העברית החדשה נעשה חשבון נפש פנימי וחיצוני במסגרת הבלוג, על הכף תלויים היוצרים, מנגד המשווקים, המפיקים, מעל כולם מתבוננת הטכנולוגיה שמשחקת בגורלות וקובעת – שכחו מאלבומים, רוצים נתח? הביאו את הכוכב הזמני שלכם לאוקיינוס הוירטואלי.

כך רצחו אט אט ענקי האינטרנט, הפס הרחב והאפליקציות שעשו עלייה לישראל את המיתוס סביב האלבום והותירו את הזירה לשירים בלבד.

האמת, השנה יותר קל לי בלב ואינני צריך להיכנס למאבקים פנימיים מוסריים ומשוחררי אינטריגות סביב השאלה מי הוא או היא או הם\ן אלבומי השנה, אמני השנה, יוצרי השנה, רוצים נתונים, סטטיסטיקות וכל שאר הירקות? חפשו אותם במקומות אחרים, אתרים המתמחים בניתוח ופילוח האזנות וצפיות של שירים בודדים ו\או קליפים.

מגמות? כבר מזמן עברו המוזיקאים להתפרנס מהופעות "פתוחות" או "סגורות" ולא ממכירות והפצה של אלבומים, אמנם נתח כלכלי מגיע בחזרה באמצעות התמלוגים שמעבירות חברות הענק במדיה הדיגיטלית, אולם עסקינן בענף הזהה לענף הירקות והפירות, החקלאי, קרי המוזיקאי, מקבל פרוטות בעוד שרשרת התיווך עושה את הקופה, ככה זה באוקיינוס המוזיקה 2018.

בפועל ירידה משמעותית בהוצאת והפצת אלבומים לקראת חגי תשרי, זה כבר "לא" התרחש באביב האחרון, הפיק הקודם של עונת השיווק המוסיקלי.

אפשר להמשיך ולנתח עוד ועוד לכאן ולשם אך עובדתית עולם המוזיקה משתנה וצועד קדימה, תהנו ממה שצברתם מעל מדפי האלבומים, זה ילך וידעך, בקטע של האלבומים…

אבל בכל זאת, לא אשאיר את הרגעים הללו בלי להכתיר ולהמליך מלך שנתי חדש, יש לי אחד שכזה, ואין זה סוד.

אני עוקב אחריו כבר הרבה זמן, בכל מיני מועדוני שוליים של הסצנה התל אביבית,  אפילו הספקתי לעקוב אחריו ברגעים האחרונים במסלול הלימודים בבית הספר המוזיקלי Muzik.

כשהוא יצר שירים או עיבד חומרים וותיקים עם השראה עכשווית, מחשב נייד, גיטרה חשמלית, בלורית שחורה וקול ששר מהנשמה, אז הוא כונה בסצנה "ההיפסטר התימני", אני מניח שבשלב זה הקוראים כבר מבינים למי אני מתכוון, אוכל לומר בהמשך שמעבר לשלל ההופעות המגוונות שלו עם הרכב או לצד אמנים אחרים בשילובים מעניינים זכיתי לארחו גם תחת קורתי ולזכות בביצוע אקוסטי ראשוני ובלעדי לשיר הראשון שלו שנכנס לרשימת ההשמעות בתחנת הרדיו של צבא הגנה לישראל, כניסה שגם בימינו היא רבת משמעות לחשיפה והצלחה – "חלום ישן", הוא המשיך ליצור ושחרר מאז עוד ארבעה שירים – "תמיד אותו סיפור", "כמעט נוגע", "ים של דמיונות" ו"מילה".

בשנה האחרונה הוא זכה באופן רשמי לכתר תחת התואר "תגלית השנה" שהוענק לו במסגרת טקס של אקו"ם בו הוענקו הפרסים וההכתרות השנתיות לטובים שבאמנים והמוזיקאים בארץ.

על הדיסק הנייד שלי צרובים כל השירים שהוא יצר והשיק כיוצר עצמאי וכיוצר בקדמת ההרכב "הפנתרים", הם יכולים בקלות להיכלל באלבום שירים חדש ולשבור לחלוטין את כל הטענות שלי על מותו של האלבום בעידן הדיגיטלי, אם כך, אשמח להתבדות ו"לאכול את הכובע" בגין התיאוריה שלי.

כן קוראים יקרים, מוזיקאי השנה שלי הוא לירון עמרם.

 

 

 

 

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

4 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...