סיקור הופעות

הבלאגן של טאטו

עשרים וארבע שעות לפני המועד המתוכנן לקיומו של מופע האיחוד ללהקת טאטו וציון שלושים שנה ליציאת אלבומה היחידי "חתוך תוכן" מלאו קרוב לאלף מעריצי הלהקה והמוזיקאים שצמחו וגדלו מתוכה את החלל הענקי של מועדון בארבי בתל אביב לאחר שהוחלט על הוספת מופע נוסף, יום אחד לפני כן. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל.

נכון, הקהל דיבר ברגליו ואמר את דברו, אמנם פרץ היצירה של חברי הלהקה באותה מסגרת הסתכם אך ורק באלבום בודד, אולם מתוכה צמחו כמה מוזיקאים מצויינים ובמיוחד נגן הבס, הזמר, היוצר והמלחין ערן צור שהגדיר מחדש את המוזיקה הישראלית בישירות, באפלוליות, בסערות היצרים הרוחשות מתחת לפני הקרקע ובשלל המנונים שעומדים בצוק העתים וסערות הזמן.

להקת טאטו שהוקמה בשנת 1986, כללה חבורה של תלמידים בבית הספר למוסיקה ברמת השרון "רימון", שהבינו מוקדם מאוד כי הם די בשלים לקום, ליצור ולהופיע עוד בטרם סיימו באופן רשמי את לימודיהם. הזמרת והסולנית המצויינת אלונה דניאל, נגן הבס ערן צור, הצ'לן יובל מסנר, הגיטריסט מיכה מיכאלי, הקלידן אורי מילס והמתופף אורי בלק (אשר אמש הוחלף בידי שי ברוך) הספיקו להשיק אלבום בכורה במסגרת הלהקה "חתוך תוכן" שמו כשם אחד משיריו, אלבום הנחשב כאחד מראשוני תרבות האלטרנטיב המקומית, ולהתפייד כהרכב בעוד חלק מחברי ההרכב יוצא לדרכים חדשות עם תחילתן של שנות התשעים שהיו דור הזהב לצמיחתן של להקות ואמנים אלטרנטיביים שביקשו להביא את "האמירה לקהל".

לאורח מסלול יצירתם והופעותיהם של חברי הלהקה במסגרות שונות עלו לא פעם מעין מפגשי איחוד שונים לאותו רגע בזמן בו נצרבה הלהקה בתודעה, באופן אישי ראיתי את אלונה דניאל לראשונה במסגרת חגיגות המאה לעיר תל אביב כאשר היא הפציעה מעל אחד הגגות בכיכר רבין עם הלהיט הכי גדול שלה כאמנית בימים שאחרי טאטו "על גגות תל אביב" ופעם נוספת כאשר ערן צור חגג את יום הולדתו החמישים והזמין את חבריו לקריירה המוסיקלית ארוכת השנים לחגוג את שמחתו במועדון בארבי, אז חוויתי לראשונה מעין מיני איחוד של להקת טאטו בביצוע מספר בודד של שירים.

אמש כאמור נתנה לי ההזדמנות לחוות את אותו איחוד עכשווי שביקש לשחזר ולו לשעה קלה את חווית הנעורים של דור שנות התשעים והפוסט פינגווין בואך רוקסן, דן ואלנבי…

עם תחילתו של המופע בצעו חברי ההרכב המתאחד מעל הבמה של מועדון בארבי כשמאחוריהם מתוח בד ענקי המאוייר בלוגו של עטיפת האלבום אותו אייר במקור המאייר המנוח מישל אופטובסקי, בזה אחר זה את שירי האלבום כשהם משלבים ביניהם גם חומרים שערן צור החל ליצור עוד באותם ימים בשולי קיומה של הלהקה לצד חומרים מקריירת הסולו של אלונה דניאל, וגם נגיעות בשירים של "בלאגן" ההרכב בו השתתף מסנר. כי הרי רק שירי האלבום לא יחזיקו מופע שלם, הרי מדובר בסך הכל בתריסר שירים מהם נגרע באופן מושכל השיר "בחצרות החושך" העוסק באינוס, נושא מורכב ועדין ממנו ההרכב וההפקה הצליחו להתחמק באלגנטיות אל מול רעשים לבנים בתקשורת…

מעבר לנקודה זו לא ראיתי ולא חוויתי במהלך המופע כל נגיעה בנושא. המופע זרם וסחף עימו את הקהל שחזר באחת לנעוריו שיר אחר שיר בהצטרפות אדירה לשירתם של המוזיקאים על הבמה, אלונה, ערן ויובל.

הערב יחזרו חברי טאטו לאותה במה כדי להופיע שוב בפני מועדון מלא עד אפס מקום, המופע סולד אאוט, למחמיצים אומר התפללו למופע נוסף בהמשך

וידאו

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: