כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

האשליות של יוסי סאסי מתממשות

מופע השקת האלבום Illusion of Choice  של יוסי סאסי ותזמורת הרוק האוריינטלי, רביעי, 09.05.2018 מועדון הוואנה קלאב בתל אביב, אורחים – רוס ג'ננינגס (HAKEN)), אביטל תמיר (OSOG). נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל.

אלבום הבכורה להרכב החדש שיוסי סאסי, יוצא להקת אורפנד לנד, מוזיקאי בינלאומי שלוקח את הרוק המטאלי לכיוונים מאתגרים כשהוא סוחף אחריו חבורות של נגנים מגוונים וקהל מעריצים ברחבי העולם לצד קהילת פרוגרסיב מטאל מקומית אדוקה, משחרר בימים אלו אלבום החדש שהוא סיבה מצויינת לקיים מופע השקה בבכורה עולמית תחת הטייטל החדש " Yossi Sassi & The Oriental Rock Orchestra " הרכב הממשיך את הדרך בעקבות "Yossi Sassi Band" במסגרתה הושק האלבום הקודם של יוסי "Roots and Roads" בשנת 2016. ואם כבר אז ראוי לציין את אלבום הבכורה כאמן סולו "Melting Clocks" שיצא לאור בשנת 2012, ושנתיים אחריו האלבום "Desert Butterflies", אם כך אז בספירת המלאי שאני עורך כאן ליוסי סאסי יש ארבעה אלבומי סולו, עם הרכב או בלעדיו, הישג לא מבוטל לאומן שעזב לפני מספר שנים את להקת האם שלו שנחשבת לאחת ממובילות זרם המטאל האוריינטלי ברחבי העולם, להקה שמעריציה מגיעים ממדינות רבות הן באירופה ובמיוחד בטורקיה. את השקת האלבום בחר כאמור יוסי לקיים דווקא בארץ למרות שהפופולאריות שלו מעבר לים גדולה פי אלף מונים מאשר הקהילה הפרוגרסיבית המקומית, נאמנות לשורשים, זהו בעצם גם קו מאוד מנחה ביצירה שלו המתבססת מעבר לטקסטים האינטלקטואלים, עניין שבשגרה במחוזות הז'אנר, אלא גם בחלומות, מחשבות ורעיונות השזורים בינות למתרחש בטבורו של העולם, קרי המזרח התיכון, הסהר הפורה וערש התרבות.

כשהוא אוסף סביבו חבורת נגנים נמרצים ומלאי כישרון יוצא יוסי סאסי אל הקהל הרחב באמצעות פלטפורמת הדסטארט ומגייס את ההון הכלכלי הנדרש כדי להפיק את האלבום החל משלבי ההקלטות, המיקסינג והמאסטרינג, טיסה ליוון וכניסה לאחד האולפנים הנחשבים לביצוע לייב בטייק אחד מושלם של היצירה מוביל לאלבום החדש, הרביעי במספר כאמור אותו ניתן להשיג ולהאזין ברוח ימים אלו בשל פלטפורמות החל מבנדקמפ ועד ספוטיפיי וכל השאר.

 

אבל עזבו אתכם מכל החפירות הללו שמתאימות יותר לטרול העוסק באיסוף אובססיבי של תקליטי פרוגרסיב ומטאל על בסיס יומיומי מאשר למי שמבקש לסקר מופע ואלבום, בואו נתמקד בכאן ועכשיו, או יותר נכון אמש, כאשר קהל רב מילא את החלל הגדול, הממוזג והדי מפואר של מועדון הוואנה התל אביבי, בימים רגילים רחבת ריקודים לטינים וימים כאלו ואחרים משכן מקומי למופעי מטאל המגיעים מעבר לים.

כאמור מארח יוסי סאסי לצד ההרכב הענקי שלו שני אורחים חשובים, רוס ג'נינגס מלהקת HAKEN הבריטית שנוטל חלק בשירה באחת מרצועות האלבום, הוא מצטרף למופע בתל אביב ואף עולה שוב בהדרן. גם אביטל תמיר, כיום האיש העומד בפרונט ובליבת ההרכב האמריקנה הכי חם בעולם כולו OSOG ובעבר הווקליסט הכריזמטי של להקת המטאל הישראלית שכבשה את היקום BEZEFER מתארח במופע בשני שירים כשהוא מלווה עצמו ביוקלילי, אגדה מהלכת.

את המופע מנהל יוסי כמו בכיתת אמן ובאווירה חברית, כשהוא עוצר בין שיר לשיר, מסביר ומפרט על מה ועל איך ונותן תחושה שלא מדובר רק במופע רוק רועש ועצבני אלא במפגש חברים מודרך וחייכני, בזו גדולתו של יוסי שמעבר להיותו יוצר מאוד אינטלגנטי ביצירותיו הוא מלא ברגש ועדינות במגע עם קהל המאזינים והצופים, איש הומני ולבבי.

ולקינוח ניסיון חפירה אחרון עם הסברו של יוסי סאסי עצמו אודות האלבום ושלבי היצירה: "הבחירות שלנו הן הדבר שמבדיל אותנו ביותר. אנחנו שונים בעיקר על ידי הבחירות שאנו עושים. הבחירות להתעלות עמוק יותר מאשר המין שלך או צבע העור – הן הקובעות את החיים כפי שאנו מכירים אותם. אנחנו לא בוחרים את השורשים שלנו, אבל אנחנו בוחרים את הדרכים שלנו, ובוחרים שבילים מסוימים ולא אחרים.

זהו גם ההבדל העיקרי בין הילד למבוגר. אדם מבוגר מגדיר את השגרה שלו, את אופיו ובעיקר את "גורלו" על ידי אוסף עצום של אפשרויות, קטנות וגדולות, ארציות ומכריעות.

בין התפיסה שהכול ידוע מראש ("מכטוב", גורל שנקבע מראש) לבין החירות המוחלטת של היחיד (אני האחראי היחיד לגורלי, אני שולט בכל הבחירות שלי), יש איזון מסוים. קשה להזדהות לחלוטין עם כל הקיצוניות. ובכל זאת, אנשים רבים נוטים להיצמד לאחד הקיצונים האלה, בתקופות שונות של חייהם, או בעקביות, עד שהם יוצאים מאיתנו. זוהי ההגדרה הראשונית לדיון במושג האלבום החדש – Illusion of Choice ובתרגומו לעברית – אשליה של בחירה.

למה לבחור? כי הבחירות מעצבות את כל חיינו. בעבר, בני האדם היו מחליטים מעט מאוד על עצמם, אפילו החלטות קריטיות נעשו בשרירותיות מוחלטת על ידי גורם חיצוני, כגון אלוהים או המשפחה (הבחירה של המלך הבא נעשה על ידי האל אליו אתה סוגד, או הכנסייה, ואנשים היו מתחתנים עם אלה שאומרים להם או מתאימים להם, בלי קשר לאהבה אמיתית ולבחירה של הלב.

עם השנים, גישת המערב והתחזקות ההתמקדות בפרט ובצרכיו, גרמו למטוטלת לעבור מהבחירות החיצוניות שנקבעו (אלוהים, משפחה) לבחירות פנים עצמאיות (אני, אני ו אני).

בדור הנוכחי אנו מגיעים לשיא של זכויות הפרט ובחירות רבות, כי הם מונעים בעיקר על ידי התשוקות שלנו הכמיהה, תשוקה אמיתית & סיפוק מיידי מדריך רבות של הבחירות שלנו.

אז מה זו אשליה?

ראשית, רבות מהבחירות המודעות לכאורה שלנו אינן מודעות כלל, והן נובעות ממבנים, מקשרים ומהתנסויות בעברנו, בעוד אנו בטוחים שהן תוצר של הרצון החופשי שלנו. יש גם ציווי גנטי לחלקי דנ"א מלאים שפשוט מפעילים "קטעי קוד" ביולוגיים, והאינדיבידואל מגיב אליהם ב"הבחירה החופשית "שלהם.

אבל האשליה הגדולה ביותר מתרחשת במעבר לעידן המידע, הדור הקיברנטי. סייבר הוא המרקם העדין שבו מכשירים, תוכנה (שורות קוד שמישהו כותב) ואנשים – קיימים. לא ברור איפה אנחנו מתחילים ואיפה המכשירים מסתיימים, ולהיפך. "חיי הסוללה" קיבלו משמעות אחרת לגמרי. אין סוללה – אין חיים. או חיים אחרים לגמרי זורחים לפתע בחוסר הטבילה הקיברנטית המלאה. בחירות אמיתיות. אין קוד, לא אלגוריתם זה לומד ומציע לך את הבחירה הבאה שלך. הבחירות האישיות שלנו מבוססות על מה שנבחן ונבחר עבורך מראש. אתה לא באמת בוחר איך לנסוע בעת שימוש ב'Waze'. אתה לא באמת בוחר מה לראות מתעדכן בפייסבוק שלך. אנחנו בוחרים בעצמנו, אבל אנחנו מתנהלים עם תחושה שקר של בחירה מוחלטת. תחושה עמוקה של שליטה, מרחב שהוא לא דמוקרטי לחלוטין, לא אנונימי, ומתוך שליטתנו.

ברוכים הבאים ל"אשליה של בחירה "- אלבום פתוח שנפתח בחום ליד הים הפתוח על אי בודד, על ידי קבוצה של מוזיקאים שהתנתקו מהכול במשך כמה ימים וניסו באמת לבחור מה הם מרגישים רוצה לעשות.

ומה אתה חושב? נשמח לשמוע. אם תבחר. לך לעשות את הבחירה שלך."

הרכב התזמורת: יוסי סאסי – בוזוקיטרה, שירה, שי יפרח – תופים, אור לוביאניקר – בס, בן עזר – גיטרה 7 מיתרים, רועי פרידמן – כלי הקשה, יוגב לוי – נאי, אריאל קסיס – קאנון, דניאל סאסי (הבת של יוסי) – חליל צד, ספיר ג'י פוקס – שירה.

וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא