המופע של ג'ו לואיס ווקר ואנדי ווטס במועדון זאפה בהרצליה, חמישי, 08.03.2018. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.
ראשית חפירה, כי בבלוז תמיד אפשר לנעוץ מעדר או את ולהעמיק, יום האשה הבינלאומי קצת הרס לי את התוכניות, כשהנשים במשפחה לקחו את המועד הזה לאירועי נשים, נותרתי לבדי עם הזמנה לחוות את המופע הצפוי של מי שהנו חבר ב"היכל התהילה של הבלוז" ומועמד לפרסי הגראמי אשתקד ובכלל אחד מהחשובים, המצליחים והייחודיים בשדות הבלוז החשמלי – ג'ו לואיס ווקר, סבב סמסים מסנג'רים, וואצאפים ואפילו טלפונים של ממש לא סייע בעדי, לכול ידידי, חברי ומכרי שסימנתי כמי שיכול להנות במופע בלוז חשמלי הארד קור היו תכניות אחרות, כך שעם ארשת מעט עצובה יצאתי לדרכי מגוש דן לעבר הפריפריה של אזור התעשייה בהרצליה פיתוח, כי על הזדמנות שכזו למופע בלוז ככה באמצע השנה לא מוותרים.
האמת מדובר לא רק במופע של אורח מעבר לים, איש חשוב מאוד בסצנה של הבלוז, אלא בחגיגה כפולה, אנדי ווטס, הגיטריסט שעושה כברת דרך ארוכה לצידו של לואיס ווקר, השיק השבוע אלבום חדש יחד עם חבריו להרכב הנגנים – "Blues ON Fire" הכולל 8 רצועות של בלוז חשמלי אשר שתיים מהן נכתבו בידי אנדי עצמו, והשאר בידי שמות מאוד מאוד חשובים החל מפיטר גרין, סטיבי ריי וואהן, ג'י ג'י קייל, ג'יימס מארשל הנדריקס וחברי הצ'רצ'ילים דני שושן ורוב האקסלי. השירים הללו בעיבוד הבלוזי של אנדי עם הנגנים אייל קליין בקלידים, עמוס ספרינגר בבס, אבי ברק על התופים ועוד כמה חברים טובים שנשפו בסקסופון וחצוצרה יצאו פשוט טוב מאוד, גם רוני פיטרסון, רוי יאנג ועוד כמה "גוד דיודס" משתתפים כאן, כאשר האזנתי לראשונה לחומרי האלבום שעות קודם לכן הרגשתי את הבלוז פועם בעורקי. לא צריך יותר מכך, עיבוד מצוין, הפקה מוזיקלית מעולה, ריפי גיטרות נכונים מבחינת אורך ותזמון, הכל מדוד בכישרון במנות הנכונות תוך מתן חשיפה לכל אחד מחבורת הנגנים, נוסחה מוצלחת במיוחד.
בכלל הסיפור הזה של ההלחם בין ג'ו לאנדי החל מזמן, כשהם נגנו יחדיו, החיבור העכשווי נוגע במיוחד באלבום הטרי של אנדי, קטע הנושא שבו "Blues ON Fire" הוא בעצם יצירה מקורית של אנדי, אחרי שסיים לכתוב אותו אנדי שלח את הקטע לג'ו שיאזין, האחרון התלהב מאוד וביקש ליטול חלק בביצוע וכך אכן נעשה, ובעצם ג'ו לואיס ווקר הוא שותף לאלבום החדש של אנדי.
אנדי עצמו אומר שהשיר המשותף עוסק ברעיון שעלינו להשקיע בדברים החשובים בחיים כמערכות יחסים, חלומות ושאיפות כמטרה יש צורך להשקיע ולא לקבל כמובן מאליו כדי שההתלהבות, האש, תמיד תשאר ולא תכבה.
טוב, ואחרי החפירות הארוכות הללו, מגיע הרגע שגו' לואיס ווקר נכנס לתמונה, או בעצם לחדר האמנים בבק סטייג' של המועדון ההרצלייני ואתה מבין מעצם נוכחותו הפיזית בחדר שהולך להיות ערב מוצלח במיוחד.
וזה בדיוק מה שהיה, על השעון בול, בשעה עשר, האורות בחלל הענקי של המועדון כבים, הווילון הכבד נסגר על האיור המעטר את הקיר האחורי של הבמה והנגנים של אנדי ווטס תופסים את מקומם, כשאנדי עולה עם הגיטרה החשמלית הם פותחים בביצוע לקטע Full Throttle שאנדי כתב וגם מהווה הפתיח לאלבומו החדש, בלוז חשמלי שטוף אנרגיות וגרוב הניזון מנשיפות החצוצרה והסקסופון, פתיחה מצויינת למופע הצפוי שמכניסה את כל הקהל למוד הנכון בזמן הנתון.
אחרי שהצלילים פותחים לכולם את העורקים והשסתומים בדרך למח לאוזניים ולעיניים, ג'ו לואיס ווקר מצטרף להרכב הנגנים וההצגה מתחילה, במשך קרוב לשעה וחצי של קטעי בלוז, לחלקם קוראים בעולם הג'אז המקביל "סטנדרטים" כאילו יצירות שכתבו ובצעו האבות המייסדים על דורותיהם העוברים מדור לדור בין אמן לאמן, לואיס ווקר מבצע קטעים מאלבומיו ומציג תצוגת תכלית שמלמדת על ההשפעות בחייו המוזיקליים, החל מג'יימס מארשל הנדריקס אללה ירחמו ועד מייק בלומפילד המיתולוגי וסטיב מילר, כל השמות הגדולים של הבלוז השחור לצד הבלוז הלבן, החוף המזרחי והחוף המערבי (תזכירו לי שלאחר המופע הספקתי להאזין בכאן 88 לרצועות נדירות מהקלטות בפילמור איסט ובפילמור ווסט עליהם השלום…)
הוא עושה את השטיק הידוע המוכר והכל כך חביב שלו השובר קרחוני ענק גם אצל הפולניה הכי מזוקקת, עם המפוחית הקטנטנה שלו הוא נוטש את הבמה ומתחיל לשוטט בין השולחנות והכסאות, מנפח את לחייו עם המפוחית באופן אישי לברי המזל מהקהל, לא שוכח ללחוץ ידיים, לחבק ואפילו לקנח את הסבב הענקי שלו בחלל המועדון בריקוד צמוד עם אחת מהנשים שהיו בקהל.
בינתיים על הבמה, אנדי ווטס והחברים נותנים עבודה, יש את הקטעים הללו של אייל קליין על הקלידים העתיקים שמביאים את הרוח ההיא מעולמות ישנים של שנות השישים ותחילת השבעים, הצליליים המיוחדים הללו של האורגן שיוצרים שכבות שכבות של גרוב וביט יחדיו בחספוס נעים ומרקיד, גם מגיעים הרגעים הללו שכל אחד מחברי ההרכב מקבל את ליטרת הבשר שלו בדמות קטע סולו, הבס שמותח ומותך, התופים שנותנים עבודה מצויינת ואנדי ווטס עצמו שעושה הערב תפקיד של גיטרה שנייה באצילות ובכשרון רב, מקבל את ההזדמנויות שג'ו לואיס ווקר יוצר עימו דואטים של גיטרות או בונה עבורו את הרגע לצאת בפרץ צלילים נכון.
תשמעו, אני יכול לסכם את המופע הזה כאחד הנכונים והמצוינים בז'אנר, ואגדיל ואומר לכל אלו מידידי ומכרי שהיו להם תכניות אחרות אמש – ההפסד היה כולו שלכם, אני הרווחתי בגדול. חווויה לא פחות טובה מהמופע ההוא של באדי גאי בקיסריה. הערב ג'ו לואיס ווקר וכל ההרכב של אנדי ווטס מצפינים למועדון זאפה בחיפה, תנסו להגיע, כולה מאה ק"מ מתל אביב, בקטנה…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
[…] הבלוז ג'ו לואיס ווקר שהיה מועמד לפרס הגראמי לשנת 2017 ואף התארח בהופעות עם אנדי ווטס בישראל, ומבצע את שיר הנושא של האלבום, דני […]
[…] הבלוז ג'ו לואיס ווקר שהיה מועמד לפרס הגראמי לשנת 2017 ואף התארח בהופעות עם אנדי ווטס בישראל, ומבצע את שיר הנושא של האלבום, דני […]