נטע והלופר שאין דברים כאלה

בעקבות בחירתה של נטע ברזילי לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון 2018 בליסבון.

אמש, בין ההחלטות המשטרתיות לבין הצהלולים במופע הגרנדיוזי של שרית חדד פספסנו את הצפייה בתוכנית הגמר של הכוכב הבא בערוץ 12 קשת. הבוקר לחצנו על האון דמנד כדי לבדוק במה דברים אמורים.

אז ככה, וותיקי הסצנה האלטרנטיבית, בואכה מחוזות האינדי שמינדי של תל אביב וסביבותיה מכירים ויודעים מהו הלופר הכל כך מסתורי וקסום שהביאה עימה נטע ברזילי שהולך ותופס תאוצה ככלי אלקטרוני המשתלב בהופעות של אמנים המבקשים לעמוד לבדם מעל הבמות אך יחד עם זאת להביא עימם את משק הכנפיים של תזמורת שלמה. הלופר הנו בסך הכל מכשיר אלקטרוני שכל מטרתו היא הקלטה בלייב של מקטעי מוזיקה, קוליים, ווקלים או מתוך כלי נגינה, שילובם באמצעות הכפלה שילוש וריבוע כחלק מתזמור והפקה המלווים את המוזיקאי הניצב לבדו, שר מנגן או מגרד בפדחתו.

אנסה למנות כמה מהאמנים שהספקתי לחוות את הופעותיהם כשהם עושים שימוש בלופר, בראש ובראשונה האמן הכי בינלאומי שיצא מישראל – אסף אבידן, אבידן אשר עד לפני מספר חודשים קיים מופעי סולו כשהוא מוקף כלי נגינה אקוסטייים ברובם עשה שימוש מדהים עם הלופר כדי להרחיב את המתחם הצלילי והמוזיקלי ביצירותיו, הוא עושה זאת בלייב. המוזיקאית האחרונה שראיתי עושה שימוש בלופר היא נינט טייב שקיימה לפני זמן לא רב מופע אקוסטי במהלכו מלווה אותה נגן כלי הקשה יחיד, נינט עשתה עצירה בהופעה והחלה להסביר לקהל על משמעותו של הלופר ששכפל אקורדים מפריטת הגיטרה שלה. אך לא רק שני אלו, רותם אור, או בשם הבמה שלה Totemo עושה שימוש מצויין במכשיר כפי שהיא משלבת לא מעט אביזרים אלקטרונים ביצירותיה בלייב כמיקסרים ועוד. גם הספוקן וורד האלקטרוני רייסקינדר עושה שימוש רב בסימפולי קולות בשירתו, לאו דווקא בלופר קלאסי אלא במיקסרים הניחנים באופציות הסימפול וההכפלה, טל "טלוי" יוצר קטעי מוזיקה רבים המתבססים על היותו איש אחד בודד על הבמה אך הלופר עוטף אותו בתזמורת בסים שלמה והרמונית, אני אזכיר ברפרוף את נגה ארז, את אלדד ציטרין, את אוהד ריין שהספיק לחזור לאוסטרליה, אני יכול להמשיך עוד ועוד בהבאת דוגמאות אך האייטם הזה פשוט ילך ויתרחב בלי פרופורציות…

אך האם הלופר הוא הגימיק היחידי שנטע ברזילי מביאה עימה? לא ולא, זהו רק כלי, חשוב מאוד, המשמש כמוביל בתמהיל המוזיקלי שלה, לנטע יש תפיסה מתקדמת באשר לאיך מוזיקה צריכה להישמע ולהתבצע כווקליסטית על הבמה, היא יודעת להביא את הביט הנכון בתזמון הנכון, כי טיימינג אצל נטע ברזילי הוא חלק חשוב ביותר בחוויית היצירה והביצוע. בכלל, נטע נטועה ממש בתוככי הסצנה האלטרנטיבית המקומית, רבים ממבקרי הבלוג לבטח פגשו בה פה בשם באותם מועדונים חשוכים של דרום תל אביב, החל מהופעות בפסאז', בערבי בלוז או בהופעות במועדון בארבי, תמיד מביאה עימה גרוב וביט שאי אפשר להתעלם מהם.

כעת, אם נביט לאחור ונראה את מי שלחנו בשנים האחרונות ומה אנחנו עומדים לשלוח כדי לייצג את ישראל השנה נבין כי ישראל עושה הפעם צעד ממשי כדי לצאת מהשבלוניות המיושנת של זמרי ה"סאן רמו" וגיבורי האראנבי בואכה היפ הופ ודיסקו איטלקי. הבחירה הן של חבר השופטים המקומי על כל שלוחותיו, וכאן מגיעה אמירתו של עדי לאון מחבר השופטים בראשון לציון, שהוא בעצם המוזיקאי האמיתי מכל השופטים למיניהם ולדידי כל מילה שלו מונחת במקום המדוייק מבחינת האבחון – "…בעצם יש לנו מטרה האחת, המטרה היא אירוויזיון ולא כרגע מסתכלים על קריירה בארץ כי לשלושתם תהייה בארץ קריירה מדהימה…מי שעומדת לקרוע את העולם זו נטע והלופר שאין דברים כאלו", הייתה פשוט נכונה, מוצדקת ואמיצה כאחת.

לסיכום, ישראל עשתה צעדים די מדודים אך יחד עם זאת די גדולים בתחום החוויה האירוויזיונית, למן ההצלחות הגדולות של שנות השבעים עם יזהר כהן, חלב ודבש, גלי עטרי , עובר לשנים האחרונות עם המצוינים מבחינתנו אך הנכשלים מבחינת השופטים, גדג', חובי ואמיר. אני מאמין שנטע ברזילי יכולה לשנות את הסיסטם.

ביצוע השיר שהכתיר את נטע ברזילי כנציגת ישראל לאירוויזיון, מתוך אתר קשת