לפני 45 שנים שמעתי לראשונה את בועז שרעבי, זמר תימני צעיר ששר על פמלה, להיטו הראשון שאך יצא לתחנות הרדיו, הוא הדהים אותי אז, בחדשנות, בבינלאומיות, כעת, שנים רבות חלפו מאז, להיטים רבים הוא הניח על מדף השירים הלאומי, הוא מדהים אותי מחדש, עם השיר שאת מילותיו הוא כתב בעצמו ואת לחנו יצר אחד מנציגי הדור הבא בזמר התימני, סגיב כהן. בועז מבקש לתמצת ספר חיים ארוך ועשיר בבית או שניים ולהגיע אל התקווה והעתיד בפזמון החוזר, מקנח באמצעות הקליפ שבוים בידי משה מיקו דורון את סצנת ההמשכיות כשהוא ניצב ליד בנו היחיד עדי שראל, כבר נער. בואו עם התובנות האלו ותלחצו פליי. תודה.
