קליפים חדשים

בועז שרעבי – דרך מובילה

לפני 45 שנים שמעתי לראשונה את בועז שרעבי, זמר תימני צעיר ששר על פמלה, להיטו הראשון שאך יצא לתחנות הרדיו, הוא הדהים אותי אז, בחדשנות, בבינלאומיות, כעת, שנים רבות חלפו מאז, להיטים רבים הוא הניח על מדף השירים הלאומי, הוא מדהים אותי מחדש, עם השיר שאת מילותיו הוא כתב בעצמו  ואת לחנו יצר אחד מנציגי הדור הבא בזמר התימני, סגיב כהן. בועז מבקש לתמצת ספר חיים ארוך ועשיר בבית או שניים ולהגיע אל התקווה והעתיד בפזמון החוזר, מקנח באמצעות הקליפ שבוים בידי משה מיקו דורון את סצנת ההמשכיות כשהוא ניצב ליד בנו היחיד עדי שראל, כבר נער. בואו עם התובנות האלו ותלחצו פליי. תודה. 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: