יום שישי, אוקטובר 30, 2026

הסוודר השמיני

פסטיבל בסוודר השמיני התקיים בצהרי יום שישי 22.12.2017 במועדון בארבי בתל אביב. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

יהודה קיסר, פעם שישית. צילום: יובל אראל

מזה מספר שנים שאני מלווה את פסטיבל בסוודר הצומח ומתפתח אט אט עם השנים לאירוע רב משתתפים הן על הבמה והן מבחינת כמות קהל הנעתר לאתגר.

הרעיון העומד בבסיסו של הפסטיבל הוא דיבור בגובה עיניים עם הזולת השרוי במצוקה, קרי דיירי רחוב, חסרי בית, הומלסים בשפתנו, המצרך הכי חשוב עבורם בימי החורף הנו בגד חם ללילות הקרים. כך קרם עור וגידיםה רעיון שהקהל הצמא למוסיקה יביא עמו בגדים חמים כתרומה ואילו המוסיקאים יתנדבו להופיע בפני אותו קהל, ווין ווין סיטואיישן שבסופו הנשכרים באמת הם אותם חסרי גג אליהם מועברים הבגדים.

הפסטיבל החל את דרכו לפני שמונה שנים במועדון לבונטין 7 ועם הזמן הלך כאמור וצמח למימדי ענק וטוב שכך.

השנה הגעתי לפסטיבל כדי בראש ובראשונה לתרום חבילת בגדי חורף שאינני זקוק להם יותר ובאותה הזדמנות לתפוס כמה שעות מול הבמה עם אמנים בעלי לבבות חמים. הפעם חוויתי מופעים קצרצרים של אבטיפוס, ירמי קפלן, רון רוזנפלד, יהלי סובול, אפרת גוש, שהגיעה עם בנה הפעוט שגנב את ההצגה על הבמה, שלומי שבן ששחרר גרסה עדכנית לשירו הפוליטי המחאתי הידוע, חמי רודנר, אסתר רדא ויהודה קיסר והקיסרים, היו אמנים נוספים אך עבורי זה הספיק כמנת צלילים יומית, תודה למארגנים, תודה למתנדבים, תודה לאמנים, מניח כאן כמה תמונות וקטע וידאו אחד המדבר בעד עצמו.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות

 

וידאו (העברה מהסטורי של אינסטוש ליוטיוב)

 

הצצה לארכיון

פסטיבל בסוודר 2016

פסטיבל בסוודר 2015

פסטיבל בסוודר 2014

פסטיבל בסוודר 2013

 

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

הערה 1

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...