מופע השקת אלבום הבכורה "כך לא נראית אהבה" ליקיר הלל במועדון בסקולה, שי שיר מביא את החוויות והצלילים, טוני פיין את התמונות, סיקור וביקורת מופע, שלישי, 7.11.2017.
פאנקיסטים, סטודנטים, מבוגרים, היפסטרים, דתיים לאומיים וכאלה שחזרו לא מזמן מהודו, זה הקהל שפקד את מועדון בסקולה ביום שלישי 7.11.17. להשקת אלבום הבכורה "כך לא נראית אהבה" של יקיר הלל.
אוכל הודי בכניסה ואווירה אפלולית בחלל המועדון. ספריה, קבוצת שולחנות לצד הבר, פי.ג'יי הארווי, מאסיב אטאק, ג'ימי פייג' ורוברט פלנט קיבלו את פנינו.
בעשר וחצי, חמוש במשקפיים, בנג'ו וכריזמה, עלה לבמה יקיר הלל, בחור גבוה ומרשים, מלווה בלהקה מרשימה שכללה תופים – נדב לוזיא, כלי הקשה – מעיין דוארי, גיטרה – מאור שוורצברג, גיטרה בס – ניתאי מרכוס, אקורדיאון – ענת מלמד, כינור – נדב פאסט והבנג'ו של הלל, לערב של פולק רענן, בהפקתו המוזיקלית של מאור שוורצברג לצד יוסי מזרחי שהפיק את האלבום עצמו.
קולו הנעים של הלל ממלא את המקום, הזכיר לי את קולו של דודו טסה בצבעיו וגרם לרוחי לנדוד לחגיגת צהריים ביער עם פרחים בשיער וילדים מתרוצצים.
ראוי לציין את הלהקה המצויינת של הלל. בכלל, מגוון רחב של כלי נגינה המנגנים בתזמורת תמיד מרטיטים את מיתרי ליבי, במיוחד כשהם טובים. תוספת האקורדיאון החם, צלילי הפרקשנס הקסומים והכינור, עליו שולט נדס פאסט, אשר מנגן בוירטואוזיות גם בהרכב הפולק "Forest" המצליח, ללא ספק מוסיפים ערך מוסף לסאונד. כל זאת מתובל בליריקה איכותית, כזו של פעם, של רוח, אהבה, עצב ומחאה.
בשיר "את ואני" עצר הלל לפרשנותו לפער הבין דורי. לדידו, הדור המבוגר מתקשה בהבנת השיר תוך ביקורת על הדור הצעיר המקבל את הפריווילגיה להיות מדוכא. לעומתו, הדור הצעיר קיבל את מילותיו באמפתיה והתרגשות מההבנה שכולנו בעצם אנדר-דוגס, לוחמי המחתרת של המהפכה האישית של עצמנו.
לחובבי הז'אנר, תקבלו ערב של פולק-רוק ברוח ים תיכונית עם רמזים לכליזמרים, מבוצעים ע"י להקה מצוינת וקולו הגדול של הלל.
האלבום להאזנה ורכישה מקוונת
קטעי וידאו מהמופע, צילום שי שיר
תגובה אחת