קליפים חדשים

אמיר פיי גוטמן – I want To Live

מרוב התרגשות אני אפילו לא מנסה לערוך כאן מאומה, קראו את הטקסט כפי שהגיע לשולחני:

את השיר ״רוצה לחיות״ החל אמיר לכתוב בראשו כשהיה עדיין מאושפז בבית החולים, בטוח שיש לו סרטן, כשהוא שוכב במיטה, מרוסק מכאבים, ונלחם בכל כוחו כדי להישאר חי.  גם כאשר הסתברה הטעות הבלתי נתפסת באבחנה הוא בחר בחיים.

את השיר הוא כתב במקור בעברית למחזמר "הוספיטל זה מיוזקל" – המחזמר על חייו שעליו עבד בשנה וחצי האחרונות וכתב יחד עם שותפתו נועה ברנר.

פרסומת

כשיצא ״קול-קורא״ למשלוח שירים לתחרות האירוויזיון החליט אמיר להקליט גרסה אנגלית לשיר ויחד עם נועה ברנר ואסף אברבוך יצרו גרסה לועזית עוצמתית ומרגשת. בלילה שלפני הגשת השיר, אמיר החליט להקליט גרסה אישית משלו. הוא הקליט אותה בנשימה אחת, מה שנקרא- ONE TAKE, היישר מנבכי נשמתו.

הנה הפוסט שהעלה בן זוגו ינאי לציון יום הנישואין השמיני שלהם האמור לחול היום.

זו הגרסה שנשארה בידינו, וזו הגרסה שאתם שומעים עכשיו. סקיצה שלא עברה עיבודים. (יכולה להסביר בעל פה למה)

פרסומת

השנה האחרונה בחייו של אמיר הייתה כרוכה  בשיקום פיזי ונפשי שגזל ממנו כוחות רבים והתיש אותו. מילות השיר מקבלות תוקף ומשמעות חזקים יותר למול הבחירות שעשה אמיר בשנה החולפת.

הקרדיט לקליפ לסדרה מחוברים ולחברת הוט

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: