קליפים חדשים

דנה נמה דנה קמה! דנה אינטרנשיונל בשיר חדש – רותי

אחרי פסק זמן ארוך – "ארוך מידי, אני כנראה הזמרת הכי עצלנית בעולם", דנה אינטרנשיונל חוזרת בשיר חדש, רותי! נראה שגם על הקריירה של אינטרנשיונל, זמרת ייחודית, אמיצה, פורצת דרך ויוצאת דופן בתעשיית הבידור המקומית, אפשר להגיד את אותם הדברים בדיוק .

כך דנה על עצמה – "מפיק של אחד הזמרים המזרחיים המצליחים בארץ אמר לי לא מזמן שיש זמן תעשיית הבידור ויש זמן דנה, כולם מוציאים שירים כל הזמן ואצלי יש הפסקות נורא ארוכות .. אני לא ממש עובדת לפי הכללים הרגילים של אלבום ושירים חדשים כל שנה או שנתיים. אולי בגלל ההופעות בעולם, אולי בגלל העצלנות, אולי בגלל שאני כבר יותר מעשרים שנה מופיעה על הבמות ואולי בגלל שכבר אין לי את האמביציה הזו ואת האגו הרעבתן, אחרי שהגשמתי הרבה יותר מכל מה שהעזתי לחלום אז, כשהוצאתי את השיר הראשון באלף הקודמת, והייתי מוכנה שאם יבטיחו לי שיהיה לי להיט אחד גדול בארץ , לא אבקש יותר כלום. אני בודקת עדיין עם הפסיכולוג שלי אם זה טוב או רע שאני לא נורא דוחפת ונדחפת ועובדת ומקליטה בלי הפסקה. "

דנה אינטרנשיונל, כבר מזמן לא רק זמרת. מאז שנות התשעים ועד היום, הפכה להיות סמל, אייקון גייז בינלאומי, ומי שהצליחה כנגד כל הסיכויים להיות חלק ממעצבי התרבות הישראלית וייצוא ישראלי לעולם. בבית התפוצות מוצגת לאחרונה תערוכה חדשה "גיבורים- פורצי הדרך של העם היהודי" בתחום המוסיקה, בין בוב דילן לליאונרד כהן, נמצאת גם דנה הצבעונית.

אבל לפעמים נראה שבגלל הסיפור של דנה, שמים פחות דגש על העיקר, המוסיקה. מתחילת שנות האלפיים עבדה אינטרנשיונל עם המוסיקאי אלי אברמוב, ממייסדי להקת הקליק המיתולוגית "אלי היה שותף לכל העשייה המוסיקלית , מוסיקאי מחונן ויוצר שתמיד הקדים את זמנו " העבודה המשותפת הניבה שלושה אלבומים ושירים נוספים כמו החידוש לשיר "במקום הכי נמוך בתל אביב" שהוקלט לעבודה עברית והיה להצלחה גדולה והחידוש לשיר ילדים זה שמחה. לפני שלוש שנים הם החלו לעבוד על אלבום חדש, ובמהלך העבודה, אברמוב חלה ונפטר.

מספרת דנה – "הרגשתי שאבדתי חלק מהגוף שלי. אלי היה השותף המוסיקלי 24 שעות ביממה, הייתי יכולה להתקשר אליו באמצע הלילה ולשיר לו כמה שורות. למחרת היו כבר גיטרות וקלידים שעטפו את זה. הפרידה ממנו הייתה קשה נורא, והיה לי קשה לחזור למוסיקה ולאולפנים. לפני כמה חודשים הכירו לנו מוסיקאי צעיר שחזר מארה"ב לארץ, אורי גלילי. מהרגע הראשון של העבודה באולפן אתו, הרגשתי שאני בעננים. הוא גאון ומבריק וקורא אותי, ומהשיר הראשון שעשינו כסוג של היכרות, לא הפסקנו לעבוד חמישה חודשים, אחד השירים שיהיו באלבום הוא חידוש לשיר הראשון שעשיתי עם אלי, למה כתבת לי שיר. הרגשתי שאני חייבת לעשות את החיבור הזה"

"רותי" הוא התוצרת הראשונה של שיתוף הפעולה הזה, ואחריו יגיעו עוד.

"השמחה שלי היא המחאה שלי. נעמי שמר כתבה את המשפט הזה באחד השירים שלה, ואני מאמצת אותו כאילו הוא שלי. בארץ שמחה ופופ ופאן נתפסים כמשהו קליל ולא עמוק. מי שצבעוני מידי ועולץ מידי, נתפס כשטחי. אוהבים כאן אנחות ובכיות ושירי קינה על קשיי החיים. אבל מי שבאמת צריך להתמודד עם הקושי של החיים, יודע שיש רק דרך אחת לעשות את זה. לשמוח. "

על רותי אחראים מילים ולחן: רגב דהאן, הפקה מוסיקלית: אורי גלילי

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: