דיווח מהשטח

כשזוהר ארגוב ועופרה חזה נפגשים בשכונה

המופע השנתי של הרכב האקפלה משכונת התקווה VocaTikva במרכז דוהל בשכונה, רביעי, 26.10.2016. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

הווקהתקווה בשכונה. צילום: יובל אראל
הווקהתקווה בשכונה. צילום: יובל אראל

כולה מרחק הליכה של שתי דקות, מהחנות של האחים ראובני ועד האודיטוריום בשולי השוק בשכונת התקווה, אך המרחק שבן יפת, יליד השכונה, אשר גדל במרכז המוזיקה הקהילתי של בית דני, וכיום שוקד על לימודי קומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים הוא ארוך יותר. בן קיצר את המרחק וקירב את הקצוות, בין לימודי המוזיקה הקלאסית לבין השורשים האתניים שצמחו בשכונה ולידה כחומר ליצירה משותפת עם הדור הצעיר בשכונה, הנערים והנערות שממלאים כיום את חוגי המוסיקה בבית דני. כך קם פרוייקט הווקה תקווה, הרכב אקפלה המבוסס על אותם צעירים וצעירות, בלוויית נגנים לעתים עם עיבודי שירים ידועים, רובם מהז'אנר הימתיכוני, משובצים כמאש אפ עם חומרים בשפות שונות הדומים ברעיונות ומנגינות לכדי יצירות חדשות של מקהלה אנושית.

אקפלה מזרחית בתקווה. צילום: יובל אראל
אקפלה מזרחית בתקווה. צילום: יובל אראל

במכתב שהעבירו אלי יואב חממי וחן קראוס שבקשו להרים את המסך מעל הפרויקט שחוסה תחת כנפי עיריית תל אביב ניתן דגש לנושא האנושי, החברתי, ואני פותח ציטוט – "מרבית חברי ההרכב מגיעים משכונות דרום תל אביב, חלקם ממשפחות אשר מטופלות אצל גורמי הרווחה ומעוטות יכולת. ההרכב מעניק לחבריו בית חם והעצמה אישית, מתוך אמונה בשוויון הזדמנויות שנגזר מכישרונם של התלמידים, ולא ממצבם הסוציו-אקונומי. צוות ההרכב נותן דגש רב על קידום מוזיקלי חסר פשרות ברמה אקדמית, לצד תרומה לקהילה והנחלת ערכים של סולידריות חברתית באמצעות הכלים המוזיקאליים אותם הם מקבלים."

הבנות שרות. צילום: יובל אראל
הבנות שרות. צילום: יובל אראל

וכשאני סוגר את הציטוט אני יכול להוסיף כי אמש, קהל רב של צעירים ובני משפחות מתושבי השכונה, המתינו בכניסה לאודיטוריום דוהל בפאתי שכונת התקווה, לקראת הפרמיירה של המופע 'כשמוצארט פגש את זהר ארגוב', שהזכיר לי את אותה סדנא בה החלה בשנות השבעים את דרכה המוסיקלית הזמרת עופרה חזה המנוחה. הכל נמצא באמת מרחק הליכה מאותה חנות של האחים ראובני, בדיוק במקום שלפני מספר עשורים הגיע אותו בחור בן למשפחה תימנית מרחובות וביקש שישמעו אותו ויוציאו לו תקליט, כן זוהר ארגוב, "המלך",  ששיריו כ"צל עץ תמר" ו"ים של דמעות" מהווים חלק נכבד מהליין אפ של קטעי המאש אפ שחברי "ווקה תקווה" בניהולו המוסיקלי של בן יפת הגישו אמש אל מול אולם מלא ושופע באהבה לזמרים שבצעו את השירים בהתרגשות רבה ובכישרון רב.

ווקליסטים בשכונה. צילום: יובל אראל
ווקליסטים בשכונה. צילום: יובל אראל

אבל למה להרחיב בדיבורים כאן, אני ממליץ לצפות ולהאזין לחמישה מהקטעים שתועדו על ידי אמש.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close