פס קול שבועי

פס קול אחרי החגים

כן, המושג הזה שכולם משתמשים בו כדי לדחות ולדחות הפך הבוקר לממשי, הנה, האחרי החגים כאן כעת ועכשיו ואי אפשר להימלט ממנו, אז מלאתי את הדף באלבומים עבריים שממש שווה לשמוע, חדשים כולם.

לוח מודעות תל אביבי. צילום: יובל אראל
לוח מודעות תל אביבי. צילום: יובל אראל

כן, פעם אחת ללא סינגלים, קליפים, מופעים ובכלל, רק אסופת אלבומים שבקעו להם בתוך מחנה הלהקות, אלבומים תוצרת מקומית שעושים טוב על הלב ועל הנשמה והגרוב בכלל, העדפתי בלי יותר מידי מלל כתוב, רק תאזינו.

ליאת שמאי – נמר ציפור

 

מאור פרץ – אבן גיר באי וולקני

 

יובל גורן ואיתי זנגי – אלבום

 

רועי לבס – למסגר רגע בחיים

 

צומת הקרח –The ice junction

 

דלית מעיין – מתוך תוכי

 

אודי חן – חמסין

 

תומר ישעיהו – שבשבת

 

אוהד קוסקי – ארבע עונות

 

מיכאל סוויסה – #סוויסהלנצח

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close