דיווח מהשטח

המדינה בוערת ובבארבי מתעופפים באוויר…

להקת הפאנק הישראלית Useless ID חוגגת את השקת אלבומה החדש “State is Burning״ במועדון בארבי בתל אביב, חמישי, 30.06.2016, לילה לבן זה לא פאנק. אריאל עפרון הלך להשליך גברים מהבמה ועל הדרך צילם ודיווח, הבלוג חופר, רפורטז'ה של רוקנ'רול.

ריקודי עם בסלון של שאול. צילום: אריאל עפרון
ריקודי עם בסלון של שאול. צילום: אריאל עפרון

חפירה (כי אי אפשר בלי) בפעם הראשונה שראיתי ושמעתי את להקת יוזלס אי.די זה היה ממש לפני חמש שנים, זה לקח בדיוק שנתיים מאז שפגשתי את יותם בן חורין כאשר חימם את הופעת להקת "my second surprise" בבארבי בשלהי קיץ 2009 , סיפרו לי שהוא סולן של להקת פאנק מאוד מפורסמת שעושה חיל בחו"ל, לא כל כך התיישב לי עם המופע של "סינגר סונגרייטר" שהציג בפני הקהל, שנתיים לאחר מכן ראיתי לראשונה את יוסלס איי.די מופיעים בבארבי.

פרסומת
יותם בן חורין, יוזלס אי.די. צילום: אריאל עפרון
יותם בן חורין, יוזלס אי.די. צילום: אריאל עפרון

עוד שנה עברה ושוב פגשתי בלהקה כאשר חגגו את השקת אלבומם Symptoms במועדון הסאבליים המיתולוגי שעבר מהעולם. הנה כמה מילים ששפכתי אז עליהם ועל אלבומם – " מה שטוב בלהקה ובאלבום שאין כאן שינוי ממשי מהאלבומים הקודמים, הסגנון המוסיקלי הוא אותו סגנון, השירים מדברים שוב על רעיונות מחאה והתנגדות, אהבה, אני ואנוכי, כל האווירה המשוייכת לפאנק רוק. המוסיקה עצמה נשמעת מצוין, אפשר לאהוב אותה בלי להתפרע מול הבמה, זהו סוג של פורקן חושים, כי יוסלס לא ממש נערי פאנק כפי שהם מצטיירים, הם מוסיקאים, בעלי יכולות, רחבי ראייה אשר מתוך בחירה עוסקים בתחום הדווקני הזה, תחום שלקח אותם מעבר לים לארצות רחוקות, בשנה האחרונה הספיקו גם לשהות באמריקה, להופיע, להקליט את האלבום, גם להגיח ליפן ולתת סט של הופעות, הם בינלאומיים, אבל תמיד טוב להם כאן בארץ הקטנה, עם חבורת סקייטרים משועממת שמחפשת ריגושים."

חרפק, יוזלס אי.די. צילום: אריאל עפרון
 גדעון ברכר, יוזלס אי.די. צילום: אריאל עפרון

מאז נפרדו דרכינו כדרך הטבע או שלא, היום אני מאוהב עד כלות באולמות בהם יש כסאות מרופדים בקטיפה ומיזוג אוויר.  בפעם האחרונה שראיתי את הלהקה היה בעת שהם חגגו 20 שנות קיום, לפני קצת יותר משנה. כעת אחרי שהופיעו בכל העולם, הם חוזרים עם אלבום חדש ובועט יותר מתמיד.  15 שירים בפחות מחצי שעה בהפקת ביל סטיבנסון (בלאק פלאג, דיסנדנטס) וג׳יסון ליברמור, שמעבירים מסר חד וברור – "נמאס!", האלבום מהווה תירוץ למופע.

 

פרסומת

 

 

את החוב לסצנה הבועטת, דוחפת ומתעופפת שילמתי באמצעות חבר יקר וחשוב, צלם הופעות ומעריץ של יוזלס אי.די – אריאל עפרון שלקח על עצמו לוותר בקלילות וללא קושי על שלל המופעים ברחבי העיר העברית הראשונה במסגרת לילה לבן ולצלול או להתעופף, תלוי בזוויתו של המתבונן, במופע ההשקה החגיגי של יותם, ישקי וכל החבורה. אז הנה הסיפור של אריאל …

בבית הכנסת לרוקנ'רול, יוזלס ומעריצות. צילום: אריאל עפרון
בבית הכנסת לרוקנ'רול, יוזלס ומעריצות. צילום: אריאל עפרון

זה התחיל עם מופע פותח של ההרכב  Shifka Chiefs (צ'יפס מלשון צ'יף אינדיאני שיפקה – יעני פלפל) בהנהגת אחיו הקטן של יותם בן-חורין מנהיג יוזלס אי.די. שעולה לבמה ישר באטרף של פאנק/רוק'נ'רול ודורש מהחברים הנוכחים לרקוד, ואחרי כמה שירים אומר, "אני אח של יותם בן-חורין" ואני לא מתבייש בזה.. בסך הכל מופע שמח ומבדח בעיקרו עם הרבה קפיצות לקהל וכיפים לחברים מחיפה.

כולנו אחים של יותם. צילום: אריאל עפרון
כולנו אחים של יותם. צילום: אריאל עפרון

למנה העיקרית, קיבלנו את יוזלס איי די, חמים ומחוממים בהופעה שעברה כמו טיל בליסטי עם הפוגה קלה לשיר קליל עם חברם ג'יימי הילדסן מלהקת מן-אלייב. נוגנו המון שירים מהאלבום החדש שמסתמן להיות הכי טוב בקריירה בת ה 20 שלהם, מהיר, צועק, מהודק כמו שפאנק הארד-קור צריך להיות. אל לנו לשכוח את המלודיות החמות והנעימות שהם משלבים בהארד-קור שלהם.

פסטיבל פיוטים של יוזלס אי.די. צילום: אריאל עפרון
פסטיבל פיוטים של יוזלס אי.די. צילום: אריאל עפרון

היה ברדק (מהסוג הטוב) – קונטרה מושלמת ללילה הלבן של ת"א. בשלב מסוים בערב, אחרי שנאמרים כל התודות, ישי ברגר מציע לכולם לברוח הביתה כי בחוץ יש לילה לבן. חילקו קצת מרצ'נדייס של חברת Vans .

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום אריאל עפרון

בקרו בעמוד האמן של אריאל עפרון, צלם הופעות מצויין

וידאו, צילום פיליפ ויינשטיין

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button