יום שני, אוקטובר 26, 2026

ערב עם התאומות

המופע של נעמי וליסה דיאז, הדואו Ibeyi, שני, 22.02.2016, מועדון בארבי. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אלף איש מניפים ידיים במחיאות כף קצובות, חלקן מצליחים לנופף בסמארטפונים המבליחים באור תכלכל, חוזרים ושרים יחד עם נעמי וליסה דיאז, בנותיהן התאומות של מאיה דניניו, זמרת ממוצא צרפתי ונצואלי ומיגואל "אנג'ה" דיאז המנוח, שהיה אחד מנגני כלי ההקשה יליד קובה אשר החל את הקריירה המוסיקלית שלו בגיל צעיר והתפרסם במיוחד בין כל שיתופי הפעולה שלו כחבר בהרכב Buena Vista Social Club שהנהיגו חואן מרקוס גונזלס ורי קודר לתפארת תרבות המוסיקה של הוואנה, קובה, זו תמונת הסיום מהמופע הראשון של Ibeyi במועדון בארבי, כשלושה חודשים לאחר התאריך המקורי למופע שהוזז עקב מחלה של הרגע האחרון.

הסבלנות של קוני הכרטיסים השתלמה, כי אמש נעמי וליסה לקחו את מועדון בארבי למסע חובק עולם המצליח לחלוף תוך שעה ומחצה בין האי קובה, מולדתן, הרחק אל ניגריה ביבשת אפריקה, מולדת צאצאי העבדים שנחטפו לקובה ומשם הן נוחתות ביבשת אירופה, נעות בין השפה האנגלית לשפה הצרפתית, מגישות את הטקסטים הסובבים בין שמחה ועצב בטיבול מוסיקלי החוצה סגנונות מג'אז, רית'ם אן בלוז, דרך מוסיקה שבטית שורשית אפריקאית ועד חדשנות עכשווית הנעה בין אלקטרו סול כהה ואלקטרוניקה הנשענת על יסודות הצ'יל אאוט, אמביינט עם תחושות של גרוב המניע את הגוף.

מעבר לביצוע במהלך המופע ובסופו כהדרן ללהיט הבינלאומי שלהם מהאלבום המלא האחרון, מתוך השניים (הראשון בגרסת EP) שכבר הפיקו בשנתיים וחצי במהלכן הן פעילות – River, הגישו הבנות מרקם מוסיקלי מענג, באווירת במה מינימליסטית שנצבעה מאחור באמצעות וי-ארט מעניין והוכיחו כי כשרון מלידה, שורשים אתניים נכונים ואהבה אין קץ ליצירה, כבוד לעבר וקריצה לעתיד יכולים ליצור סמביוזה וסינרגיה מוסיקלית בפשטות עשירה.

בימי חלדי חוויתי מאות אם לא מעבר לכך הופעות על סוגיהן המגוונים, ובמועדון בארבי ראיתי עשרות הופעות בשנים האחרונות, אמש חשתי תוך כדי המופע שהפעם אני חווה את אחד המופעים האיכותיים, המרגשים, הנכונים, באולם העמוס בקהל צעיר, אל מול צמד התאומות, החמודות, המתוקות, המנגנות ושרות כל כך יפה ומעבר לכך, הי, אנחנו רגילים בדרך כלל לקבל אמנים בינלאומיים קצת אחרי נקודת השיא שלהם, עוברים כאן בשלולית הימתיכונית כדי לסדר את העו"ש שלהם, הפעם חווינו, חוויתי, הרכב מוסיקלי שכבר נוגע בזמן אמיתי בדרך אל הפסגות…

היה פשוט תענוג.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

הכי חדשים

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

הערה 1

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא