כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

אקרובטים עם זיתים

מופע השקת אלבום אי.פי בכורה להרכב  lessAcrobats במועדון ה- Passaz, אלנבי מתחת לאדמה. חמישי, 23.07.2015, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

האקרובטים, פסאז', השקה. צילום: יובל אראל
האקרובטים, פסאז', השקה. צילום: יובל אראל

חפירה – במאי 2011 הלכתי בעקבות המלצת הבלוג השכן "אפרכסת" ירדתי אל מרתף מועדון Radio E.P.G.B ברחוב שד"ל בת"א. אחרי שחלפתי על פני הוילונות הקודרים במורד המדרגות נפלטתי ישירות אל תחילת הופעה שערכו חברי ה"אוליבס" במקום. הארבעה – איתי נירנבלט בגיטרות ושירה, רועי קידר בגיטרות ושירה, ג'סטין טאנג בגיטרת בס, וגידעון כרמלי על התופים, המוסיקה שהזכירה לי יותר את "הפלישה הבריטית" של אמצע שנות השישים יחד עם התפאורה של המועדון יצרו אווירה של מסע בזמן.

האוליבס, שמן או זיתים ובאנגלית The Olives  הוגדרו אז כמוזיקאים המבקשים ליצור סאונד חדש ועצמאי המושפע מהצלילים שהתוו הרכבים כ"ביץ' בויז", ה"ביטלס", "רדיוהד", "פיקסיז", נירוונה", "פליט פוקסט" ו"דירהאנטר" כשכל אלה מותכים יחדיו ליצירת צליל עצמאי המחבר בין ישן לחדש.

האמת, הספקתי לשכח מהם, עברו שנים, לא שמעתי חומרים חדשים, עד שלפתע, לפני כחודש לערך נתקלתי באיתי, רועי וג'סטין, כשהפעם הם מחוזקים במתופף אמיר שטיינברג, באולפן של תחנת הרדיו קולה קמפוס בעת שהתארחו בתוכניתו של לאון "נפולאון" פלדמן. החודש הם הספיקו להתארח גם בתחנת הרדיו הקצה בתוכנית "חי על הקצה" עם לאון וקוואמי.

האקרובטים, השקה, פסאז'. צילום: יובל אראל
האקרובטים, השקה, פסאז'. צילום: יובל אראל

הם שבו ליצור, הפעם תחת שם ממותג חדש lessAcrobats לוקחים את הצליל של הפלישה הבריטית לכיוון יותר פסיכדלי. ככל הנראה שהחומרים שהם יוצרים הם טובים, וככל הנראה יש לחבורה הזו המחדשת עצמה שוב סיכוי טוב להתברג אי שם בין השדות הירוקים באנגליה האפרורית ליערות השחורים במרכז אירופה, זו כנראה אחת הסיבות שהלייבל Anova לקח אותם תחת חסותו ובאמצעותו הם השיקו השבוע את אלבום הבכורה, במתכונת אי.פי העונה לשם – Other Selves.

 

אמש חגגו האקרובטים את השקת האלבום במסיבת תקלוטים משותפת לשדרני תחנת הרדיו הקצה קוואמי ולאון פלדמן (הקטע הזה של האקדח מהמערכה הראשונה וכו'…) והאיש האוחז בדגל של נינג'ה טיון – קווין פואקס. אבל עם כל הכבוד לתקליטנים, ויש כבוד, הגעתי לכבוד האקרובטים, הם אמנם לא השתלשלו מהתקרה בחבלים או בלעו חרבות ולהבות אש אך הצלילים של שירי אלבומם הטרי שעבר מיקס בידי טום מונהאן, מפיק ואיש סאונד מלוס אנג'לס (הפיק את דבנדרה בנהארט), והופק בידי המפיק המקומי אורי וינוקור (אסף אבידן, ISAIAH) לוקחים את חווית ההאזנה מצבעי הפסיכדליה של שנות השישים ועד לרבדים חדשים הצומחים דווקא בעשור הקודם, קוקטיל מצוין של אינדי היפסטרי לצד וייב אקסטטי מהמאה שעברה, יוצרים לירות סמי נאיביות הלוקחות אותך בתנועה קדימה ואחורה (באמת שזזתי עם הרגליים בהופעה).

איתי ורועי, אקרובטים פסיכדלים. צילום: יובל אראל
איתי ורועי, אקרובטים פסיכדלים. צילום: יובל אראל

בקטנה א' –תכלס, טוב לחזור מעת לעת לשוליים המוזיקליים של העיר העברית הראשונה.

בקטנה ב' – האקדח וזה, אז לאון השמיע את – Won't Get Fooled Again שהנו הקטע הכי פסיכדלי של להקת -The Who , מתוך אלבומם –  Who's next משנת 1971, שהייתה שנת בציר מוזיקלי מהטובות אי פעם, עשה לי את השעות עד המופע 🙂

 לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא