האהבה הזאת של עברי לידר

עברי לידר במופע השקת האלבום "האהבה הזאת שלנו" בהיכל התרבות תל אביב, שישי צהריים, 13.02.2015. אורח – דודו טסה. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

בואו נפריד בין עברי לידר הפרפורמר ועברי לידר היוצר, מלחין ומבצע, האדם הרגיש, המבקש להביע את תחושותיו, מחשבותיו ורגשותיו באמצעות המוזיקה.

אין ספק שעברי לידר כמוזיקאי נחשב לאחד היוצרים המוצלחים והמצליחים שפועלים בעשרים השנים האחרונות (כמעט…) בארץ, "מלטף ומשקר", אלבומו הראשון הגיע לתואר אלבום זהב בכלום זמן וכשנה לאחר מכן קטף את תואר אלבום הפלטינה. גם אלבומיו הבאים מתהדרים בתוארי זהב ופלטינה, שלא לדבר על שיתופי פעולה, פרויקטים מוזיקלים והרפתקאות אחרות מהרכב הדאנס העושה חייל מעבר לים TYP ועד תוכנית הריאליטי בה הוא מככב X פאקטור.

זו תהייה באמת חפירת עומק אם אתייחס למיניותו, הרומנים וחיי האהבה הפרטיים שלו, באמת, אולם אין להפריד בין הפרידה מבן זוגו במשך השנים האחרונות לטקסטים המהווים את ליבתו של אלבומו החדש "האהבה הזאת שלנו".

קחו את האלבום ופרקוהו לגורמים, טקסטים לחוד, לחנים ומנגינות לחוד וכמובן הפקה מוזיקלית.

כן, האהבה, התקוות, הכמיהה לילד, חוסר תיאום ציפיות, הכאב, הפרידה, הייסורים, כולם מתנקזים במעין תרפיה פסיכולוגית ונפשית על דפי הכתיבה, מילה למילה, שורה למשפט, רעיונות ומחשבות הקורמים פזמון ובית לשיר, הרבה כאב עולה מהאלבום, כאב שפניו מאופרות במסווה מצוין בדמות הפקה איכותית, עברי הוא אשף של מנגינות ולחנים לא כל שכן בענייני הפקה מלוטשת בה חובר עברי ליונתן פריג', הגיטריסט ויד ימינו בהרכב המוזיקלי שאף שותף הפעם לחלק מהלחנים, לצד יועד נבו הנותן את הליטוש האחרון לפני המאסטרינג.

אבל, כן, אבל אחד שעומד בדרך, כאשר פורקים ומפרידים את השירים באלבום החדש, כל אחד בפני עצמו, בהאזנה של מאה אחוז תשומת לב, נוכחים שאכן, עברי משמר את הקו המוזיקלי המוכר שלו, קו שיש עליו תו תקן של איכות, אך כשמחברים את השירים אחד לשני מחדש, אתם עלולים להבחין, כמוני למשל, בניחוחות של פס ייצור, לא מסחרי, תעשייתי חס וחלילה, אלא כסוג של סגנון שאינו מבקש לפרוץ גבולות חדשים ולהתנסות בגווני גוונים נועזים, האזנתי, פעם פעמים, המחשבה על עומס ותבניות רודפות חלפה במוחי, ויתכן והיה עדיף לשבור הפעם את המשבצת בדמות יציאה עם אלבום במתכונת אי.פי. אולי במקום אחד עשר שירים היוצרים עומס, להסתפק בשישה, שבעה לכל היותר, להקל בעיכול.

עברי מספר בעצמו  "תהליך העבודה על האלבום החדש שלי החל למעשה בסמוך מאד ליציאת האלבום הקודם "מישהו פעם" ובמקביל לכתיבה וליצירת האלבום החדש  של TYP " לדבריו מדובר בשנתיים מאוד אינטנסיביות  של הופעות בארץ ובחו"ל כך שרוב הטקסטים נכתבו בדרכים. הוא מוסיף ומספר כי השהייה במסע מתמשך והחוויות שנאגרו היוו טריגר לכתיבה לצד מחשבות הקשורות בנושא המשפחה, ילדים, מערכות יחסים אישיות, זוגיות ואף פרידה. הוא ממשיך ומספר כי  "למען האמת אני מוצא לא פעם את עצמי כותב שירים שמשקפים מציאות עתידית, משהו בתת מודע שלי כנראה מהיר יותר מהמציאות".

עברי נותן באלבומו החדש גם במה לכותבים צעירים, הוא לוקח טקסט מדודי בר דוד ולחן של מורן דוד (קר קר) וטקסט מנועם חורב ללחן של לורן פלד (מה אתה אומר) שאמנם משתלבים מצוין במעטפת השירה של האלבום בהמשך לקו המחשבות המעסיקות את עברי לידר כאדם ולו הדבר היה תלוי בי שני השירים הללו היו נשארים במתכונת שהצעתי כאי.פי…

אבל נעזוב כעת את החפירה הזו, עברי הוא יוצר מצוין ואפילו פרפורמר יותר טוב, כאשר הוחשכו האורות באולם הענק של היכל התרבות התל אביבי בצהרי יום שישי, ואלפיים חמש מאות מאכלסי המושבים נדרכו, בפעם הקודמת שנכחתי במופע השקה של עברי לידר זה היה לפני כשנתיים, בבניין השכן, אלף ומשהו מושבים, התאטרון הלאומי הבימה, והנה החלה ההצגה הכי טובה בעיר, עברי לידר, מלווה בהרכב המוזיקלי הכולל את יונתן פריג' בגיטרות, עדי גולדשטיין בקלידים, אלעד סיקל בגיטרת בס, אריאל טוכמן בגיטרות, טל תמרי על התופים פתח עם "הכל בוער", השיר ששוחרר ראשון מהאלבום לפני כארבעה חודשים, מאחור המסך העגול עטוף בלהבות אש וירטואליות ומסך עשן מכסה לסירוגים את דמותו ופניו של עברי לידר, תואם את הדרמה הנשפכת מהשיר, הרץ במקצב אפוף רגשות ותחושות, וכדי להעצים את הדרמה שבפתיח הוא עובר לשיר "ניסים" מאלבומו הרביעי "זה לא אותו דבר", אחד הלהיטים החזקים של עברי, מלא בעוצמות וקצב (תתמכר, תנסה להגיד שחסר, שמגיע לך קצת יותר…) ומיד חותך לאנשים החדשים, שיר הנושא מאלבומו השלישי.

אבל אני לא מעוניין בלהיטים המוכרים, רבים מהם נשזרו במהלך המופע, זה טבעי, אך כעת הוא חוזר לאלבום החדש עם השיר "ילדות והעיר הגדולה" על ילדות המתנהגות כנשים קטנות בעיר הגדולה, בכלל נושא הילדים די חזק באלבום, "הילד שלי", "הילדים של העולם", אך אותם עברי משאיר למאזיני האלבום, כדי לשמור על המתח במופע הוא ממשיך עם הלהיטים הבטוחים ושוב חוזר לאלבום החדש בשיר "מקום ליותר" במעין אתנחתא שמתחילה עם זר פרחים המוענק לו מאחת המעריצות, בכלל הקטע של המעריצות מהווה חלק מהנרטיב של המופע, עברי והן זה רומן מתמשך, פרטים בהמשך… הוא מתיישב על דופן הבמה ומגיש ביצוע רומנטי ונינוח לשיר.

בהמשך ביצוע לשיר נוסף מהאלבום, אף הוא שוחרר לפני חודשים ספורים כסינגל מהאלבום והצליח להלהיב "האהבה הזאת שלנו" הוא שיר הנושא של האלבום, ובו כקליפת אגוז הוא מכנס את תקוותיו, חלומותיו למשפחתיות וחמימות…

עוד להיטים, והנה הוא חובר ליונתן פריג' בדואט ללהיט שהנו סוג של פרודיה או גאוה ציונית "מזל טוב ישראל", והנה ה"פרחה במרצדס", אני נזכר בהופעת הפריצה של שרית חדד לפני שנתיים לביצוע המשותף בשיר…מעניין מי יתארח הפעם במופע?

כעת זה זמן הסלפי, האמת, כיום אין אמן שלא דואג לסלפי ראש עם הקהל מאחוריו, עברי פורש ידייו לצדדים, גבו אל הקהל המניף ידיו בתגובה כאשר מי מצוות ההפקה דואג לתיעוד באייפון.

עברי הולך על השטיקים הקבועים, אינטראקציה עם המעריצות, הבטחתי והנה זה חוזר, יורד מהבמה, עובר בין השורות מתחבק ומצביע לעבר מישהי מתרגשת, זהו, היא נבחרה כאובייקט התורן מולה ועבורה ישיר עברי את "קרוסלה" השיר שנוגע לא נוגע בהיכל בו אנו נמצאים, שורה אחת מתוכו השאיל עברי מלאה נאור "קרוסלה מסתובבת לאן שרק יוצא לה", הקהל בשורה כבר שולף סמארטפונים, לסלפט (מלשון סלפי…) להנציח את הרגע…

עוד שיר והנה עוד להיט גדול, המנון, "מלטף ושר" שיר הנושא מאלבום הבכורה הכמעט מיתולוגי, הקהל מצטרף לשירה, והנה שוב הקטע עם המעריצות, הפעם עברי זוכה בעוגה מצופה בארבעים תותים כמתנת יום הולדת מאחת המעריצות, עברי מכיר אותה.

כעת הוא לוקח את המומנטום וכאשר האורות מתחלפים לירוק כתום הוא מזמין אורח לבמה, כבר בצלילים הראשונים יש זיהוי "בסוף מתרגלים להכל" מאלבומו השלישי של דודו טסה, שיר אותו כתב יחד עם טלי כ"ץ. לא סתם אורח, שני המוזיקאים חגגו השבוע יום הולדת ארבעים, כבר לא ילדים ואף לא נערים, השיר הבא "מעליות" מתוך האלבום המשותף לדודו ורוני אלטר, מוביל להפתעה נוספת – "לב חופשי" הלהיט של מוקי, הלחן של דודו, עכשיו אני מהרהר, הרי גם עברי לידר, גם מוקי, כוכבי ריאליטי טלוויזיוני, הראשון ב"אקס פאקטור", השני כיכב ב"כוכב הבא", בהשקה הקודמת התארחה כזכור שרית חדד, אף היא כוכבת ריאליטי מהתוכנית "אקס פאקטור", אז בעצם למה מוקי לא כאן? על הבמה…זה הרי עניין שניתן לארגון, שניהם חתומים באותה חברה (הליקון), שניהם מיו"חצנים בידי אותו משרד (ארבל) ושניהם מעוניינים לאתגר את הקהל…

זה נשאר בגדר הרהורים, דודו כבר מסיים ועברי נשאר על הבמה עם הנגנים, לוקח את הקהל שלו, המעריצות למקום טוב, כי מה יכול להיות כשעברי שר את "מישהו פעם"? רק טוב.

בטח שטוב, האות ניתן, הקהל יורד ומציף את הרחבה הצמודה לבמה, האמת, ככה עברי אוהב, כשהוא יכול לשיר, לרוץ מקצה אחד של הבמה לקצה השני, להושיט יד, לגעת לא לגעת, לחוש את ההערצה, להחזיר אהבה, כמו שהמעריצות והמעריצים זקוקים למילה והתחושה החמה מהזמר כך הוא זקוק כמו אוויר לנשימה ולאגו לאהבת הקהל, ראיתי זאת בבירור כשהופיע בערב יום העצמאות האחרון ברמת השרון, כעת כל הסדר והמשמעת שסדרני ההיכל ניסו להשליט עם פתיחת המופע נגוז בגלי ההערצה והאהבה…

המופע מתקרב לקיצו, בסט רצוף מבצע עברי שלושה שירים – "הכוס הכחולה", "בחולצת פסים" ו"מרי לנצח", אך ורק כדי לת מיד הדרן עם שלושה שירים נוספים – "השיר ששרת לה", "זכיתי לאהוב" ו"בוא"

ידיים, פרחים, סלפי, מוזיקה, הכל מתערבב עם הקול והכל, המופע מגיע לסופו, הנערות שטופות באדרנלין, ההיכל מתחיל אט אט להתרוקן לעבר סוף השבוע…בעוד כמה שעות עברי יחזור לבמה הזאת לפתוח סבב נוסף של מופע ההשקה, חיית במה אמיתית.

ליין אפ: הכל בוער, ניסים, האנשים החדשים, ילדות והעיר הגדולה, תמיד אהבה, ואולי, מקום ליותר, בתי קפה, האהבה בזאת שלנו, יותר טוב כלום, לאונרדו, מזל טוב ישראל, פרחה במרצדס, קרוסלה, כבשים, מלטף ומשקר, בסוף מתרגלים להכל (עם דודו טסה), מעליות (עם דודו טסה), לב חופשי (עם דודו טסה), מישהו פעם, הכוס הכחולה, בחולצת פסים, מרי לנצח. הדרן: השיר ששרת לה, זכיתי לאהוב, בוא.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו