מופע חגיגי בעקבות השקת אלבומו החדש "מישהו פעם", עברי לידר, תיאטרון הבימה, שישי בצהריים, 30.11.2012. אורחים – מוקי ושרית חדד. נכח, האזין, צפה, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגה-פון", עיתון עצמאי ברשת, תמונות ווידיאו מתפרסמים גם ב"חדשות המוסיקה".
כבר חמש עשרה שנים שעברי לידר, זמר, מלחין ופזמונאי מככב בעולם המוסיקה המקומי ואף מעבר לים, עטור הישגים ועיטורים כפרס אקו"ם, פרס אמ"י ופרס אופיר, שני אלבומי פלטינה ושלושה אלבומי זהב כולל האחרון שהושק באוגוסט האחרון "מישהו פעם", כעת הוא יוצא למסע הופעות בעיקבות האלבום, חוזר לתיאטרון הלאומי הבימה לאחר חודש עם שתי הופעות של יום שישי נוספות.
האלבום, הכולל 13 שירים ממשיך את דרכו המיוחדת של עברי לידר לשלב את החיפוש אחר האהבה וההגשמה העצמית עם תמלילים, לחנים, מקצבים ועיבודים המציבים אותו בצמרת כוכבי המוסיקה הישראלית.
לקראת השקת האלבום השיק עברי לידר כמה שירים מתוכו, שיר הנושא "מישהו פעם" ו"מזל טוב ישראל" אותו מבצע עברי יחד עם מוקי, זהו שיר המהווה שיר מחאה על המצב והחיים הקשים במדינתנו.
באלבום זה , בדומה לשני אלבומיו הראשונים חזר לידר לעבוד עם יועד נבו . הסאונד של האלבום , בדומה לשני האלבומים הראשונים עליהם עבדו יועד ולידר משלב עולמות מוסיקליים שונים, מערבב את כולם, נטול הגדרה ותבנית, משוחרר רחב ופתוח.
"יש בזה אלמנט נוסטלגי ומרגש" סיפר אז לידר, "שוב כמו לפני 15 שנה ישבנו ביחד באותו החדר אבל הפעם בוגרים יותר ומנוסים יותר, מחפשים את הסאונד הרלוונטי לכל אחד מהשירים, בודקים וחוקרים מה נכון עבור כל אחד מהשירים. זו זוגיות מקצועית שמאפשרת לי להיות רגוע ולתת לו את המקום שלו. האלבום נכתב בשלוש השנים האחרונות ומתאר תהליכים שעברנו ועברתי באופן אישי, מכל הבחינות ניתן לומר שהאלבום הזה מכיל את כל העולמות שלי גם מבחינה אישית וגם מבחינה מוסיקלית."
צהרי שישי בעיר תל אביב, יציאה מהירה מהחניון העירוני המוטמן מתחת לרחבת היכל התרבות וכניסה למבנה המחודש של התיאטרון הלאומי הבימה, לבן לבן לבן, קונספט שקצת דוקר בעיניים ביום סתוי חם במיוחד…
האולם של התיאטרון במהותו כבר חווה רגעים מרגשים רבים, הצגות, פרמיירות, שועי המדינה ואורחים מהעולם הרחב, הפעם הוא מארח מופע של אחד מכוכבי המוסיקה הישראלית.
עברי לידר עולה על הבמה מלווה בלהקתו – עדי גולדשטיין על הקלידים, יונתן פרידג' בגיטרות חשמליות, אלעד סיקל בגיטרת בס, אריאל טוכמן בגיטרות וטל תמרי על התופים.
המופע נפתח בשיר "לרגע קטן" החמישי באלבום החדש, שיר אהבה לבחור שישב לידו בכיתה, שיר על אהבה מתסכלת, חד צדדית לגבר, בעניין הזה עברי נחשב לחלוצי "היציאה מהארון" מבין המוסיקאים הפופולריים, גם על כך אמר פעם "מי שקורא את הטקסטים שלי ומקשיב לשירים, כבר מזמן היה צריך להסיק את המסקנות לבד". או.קי, עכשיו אפשר להמשיך במופע.
הוא עובר לביצוע של השיר "ואולי" המחזירו אחורה לאלבומו השני "יותר טוב כלום מכמעט", וממשיך לאלבום השלישי " האנשים החדשים" עם השיר "בתי קפה" במקצב הלטיני
כעת עברי פונה אל הקהל, מספר על ההתרגשות לקראת המופע המיוחד, החזרה לאולם התיאטרון, על העצירה של המירוץ המטורף לכמה רגעים, על המופע המצפה ועל כמה הפתעות שממתינות לקהל…
הוא מבקש מהקהל לעצום עיניים ולדמיין שהם עמוק בתוך הלילה בבית,יושבים ולא יודעים מה לעשות עם עצמם, נגינת פסנתר מובילה את השיר "בקצב אחיד בתנועות של הגוף", מתוך האלבום החמישי, הנושא שם זה. עברי יושב לבד בקדמת הבמה על כסא בר מוגבה, קרן אור מתפזרת סביבו, משאירה את יתרת הבמה בחשיכה, משרה אווירה מיוחדת, "על האיש הגדול שפוחד להצליח, שמוכן לנשק בלי לשאול שאלות…"
המופע ממשיך, עברי שהחל את המופע בלבוש מהודר, עם בלייזר שחור וקייצי, עובר לחולצה שחורה והאווירה מתחממת, הקצב עולה, שיר אחר שיר, מהאלבום החדש, מהאלבומים הקודמים, משלב בין שירים קצביים לבלדות אהבה נוגות, הנה מפציע האורח הראשון, הם מבצעים יחדיו את השיר שהושק כבר כסינגל והפך פופולארי – "מזל טוב ישראל", הבנות בקהל צווחות בחדווה כשמוקי מגיח על הבמה, חם, חם באולם.
עברי מלהטט בקהל עם השירים, ילד קטן, לדעתי פחות מעשר שנים, ניצב לפני שורת הכסאות הראשונה, עוקב אחר עברי ושר את מילות השירים, מניף ידיו עם המוסיקה, אטרקציה לרגע, עברי קולט אותו בזוית העין ופונה וגוחן לכיוונו, הילד מתמוגג משמחה, הלאה, המופע בתאוצה, בנות רבות וגם כמה מהגברים, קמים מהכסאות, מתחילים למלא את שולי המעברים בצדדים, שואפים להגיע קדימה יותר, שרים, רוקדים, השירים של עברי מוכרים לכולם, רובו של הקהל הוא מעריץ, אוהד וחם, כן, יש גם את המפורסתמים, מן הסתם, כאלו המגיעים לאירועים החגיגים, חלקם מקשט את הקהל, מאוחר יותר יתורו אחריהם צלמי הפאפרצי להבליח בפניהם אורות המבזקים, אולי גם שאלה או שתיים למסרטת הטלויזיה, אבל כעת צריך להתמקד בנעשה על הבמה, ארבעה כסאות מוצבים בקדמתה, עברי ושלושת נגני הגיטרות ישובים, עוברים כעת לבלדות הנמסות שלו, רגוע, שקט, רומנטי, קולו בוטח אך מעודן, מיטיב להעביר את המסר שבשיריו, על תכניהם הוא כבר העיר ואני ציטטתי קודם לכן, אהבות ללא מגדר, ללא גבולות, הרבה אכזבות, תשוקות נסתרות, לקראת שלבי הסיום המופע מעלה טורים בקצב, באורות, באווירה, הקהל כבר כולו עומד על הרגליים, כפיים, שרים ביחד, חשים את האווירה הכיפית, שישי בצהריים ואולם התיאטרון הלאומי חוגג במופע של קצב תזזיתי, זה מגיע לשיא עם "חולצת פסים" מאלבומו השני, מעפיל הלאה ל"מרי לנצח", השיר מאלבום הבכורה, פתיחה מזרחית דרמטית, מקצב תופים מזרחי ואלקטרוני, הקהל כבר מרקד על הכסאות, "אני יושבת בבאר די לבדי | שותה קצת מדברת הרבה עם עצמי | טלסקופים קטנים מדווחים לי על כל מה שקורה מסביבי | אני ניגשת מהר ולא מהססת…" סקס, סמים ורוקנ'רול בסגנון של עברי לידר.
הזמר נפרד מהקהל הנרגש, דקה שתיים של אדרנלין המפמפם בכלי הדם והוא חוזר, עם הנגנים, כעת הדרן – סט של ארבעה שירים נפתח עם שניים משירי האלבום החדש, קוסם ומיד מישהו פעם, עברי עוצר שוב, מתחיל לספר סיפור, על מנהל של זמרת שביקש שיר, על זמן שעבר ועל הצלחה שנדבקה והוא מתחיל לשיר – "פרחה במרצדס משנה את המקום שלה, בסדר החדש רואים את החיים, משקפיים על חצי פנים, אוי מושבי העור, בחום הזה של תל אביב…" המנגינה מפמפמת חזק, הקהל צווח, ואז היא נכנסת לבמה, שרית חדד, מי שזכתה בשירו של עברי לידר, מכבדת את המופע החגיגי בדואט סוער עם עברי, הקהל כבר מזמן התפרק לכל עבר, לא כסאות ולא מושבים, כולם עומדים, כולם רוקדים, אחרי חיבוק קצר והיעלמותה מהבמה מסיים עברי את המופע עם שיר שנכתב עבורו לפס הקול של הסרט יוסי וג'אגר – "בוא".
סט ליסט: רגע קטן, ואולי, בתי קפה, בקצב אחיד, התרופה היקרה, יותר טוב מכלום,לאונרדו, תרמיל, מזל טוב ישראל (עם מוקי), ניסים, האנשים החדשים, תמיד אהבה, חורף, אסתר, זכיתי לאהוב, אף אחד משנינו, הכוס הכחולה, חצי בחושך, חולצת פסים, מרי לנצח.
הדרן: קוסם, מישהו פעם, פרחה במרצדס (עם שרית חדד), בוא.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151252963664654.482523.721654653&type=1
וידיאו
תגובה אחת