כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנה

פסטיבל הפסנתר המזרחי בקפה תל אביב

הכרזה על אירוע מחאה תרבותי המכנס שורת מוזיקאים מזרחיים במוצאם ומזרחיים ביצירתם אשר יופיעו במסגרת פסטיבל הפסנתר המזרחי בתאריך 29.10.2014. כל הפרטים.

פסטיבל הפסנתר המזרחי. עיצוב לוגו: איתם טובול
פסטיבל הפסנתר המזרחי. עיצוב לוגו: איתם טובול

לפני מספר ימים  העלה עורך הדין ומנהל בלוג האמנות המזרחי "קפה גיברלטר" אופיר טובול סטאטוס תהיה ומחאה ברשת הפייסבוק על העובדה שמנהלי ואוצרי פסטיבל הפסנתר בחסות עיריית תל אביב  האמור להיערך בחודש נובמבר במתחם מוזיאון תל אביב לאמנות אינם נותנים דריסת רגל לאמנים מהז'אנר המזרחי, ימתיכוני, במסגרתו.

דבר הוביל לדבר, המחאה והדיון הציבורי ברשת התרחבו וטפחו וכעת אפשר לבשר כי "פסטיבל הפסנתר המזרחי", אירוע מחאה במהותו ותרבותי בעיקרו יוצא לדרך וכאמור יתקיים בתאריך 29.10.2014 בקפה תל אביב.

"קפה גיברלטר" בשיתוף פורטל "בטריבונה" משיקים את "פסטיבל הפסנתר המזרחי" במועדון "קפה תל אביב" ביום רביעי 29.10.2014 החל מהשעה 21:00 אליו הכניסה תהיה חופשית וללא תשלום.

על פי התוכניות יתקיימו הופעות של שורת אמנים ידועים הן ממוצא מזרחי והן היוצרים ומבצעים בתחום המוזיקה המזרחית על סגנונותיה השונים, כל אמן יבצע שיר עד שניים ליד פסנתר במועדון עליו ינגן רונן רחמני.  להלן שמות האמנים שכבר נרתמו ליטול חלק בפסטיבל – אהובה עוזרי, נסרין קדרי, אלי לוזון, אתי לוי, מיכה שטרית, עמיר לב, יעל הורוביץ, מאור אשוואל, דוד דהרי, שימי רון, אוריאל שלומי, לירון עמרם, ישראל בונדק, שולה קשת, רועי חסן.

הפסטיבל ינוהל בידי שניר כהן ובהפקת נתי לוי, קובי קיסוס, אופיר טובול, האירוע יתקיים בחסות קואליציית לבי במזרח – להקצאה שיוויונית של משאבי התרבות במדינת ישראל.

בפוסט שפרסם אופיר טובול, מנהל הבלוג "קפה גיברלטר הוא שאל ואף ענה כדלקמן: מדוע בפסטיבל הפסנתר "שכחו" מהזמרים המזרחים? התשובה ברורה: כי זה יפגע בסגנון הלבן והמהוגן של הפסטיבל הזה. כי זה ימשוך קהל שנחשב בעיניהם ל-״לא איכותי״. כי פסנתר זה יעני איכות, פסנתר זה אירופה וקלאסי.

לחצו לקריאת הפוסט המלא ב"בטריבונה".

לאיוונט בפייסבוק.

 

כשרוצים פסנתרים מזרחיים אז יש, הנה..

הפלי ליסט:
נסרין קדרי- לדבר איתך
עומר אדם- מודה אני
עופר לוי- האישה של חיי
לינט- אתה לא ראוי לאהבה (גירסא טורקית)
ישי לוי- האחת שלי
שלומי שבת- שתדעי
אייל גולן- נגעת לי בלב
שרית חדד- אבא
אלי לוזון- הכל בשבילך
עמיר בניון (עם מוריס אל מדיוני)- נשמתי
Maurice el Medioni- Bienvenue / Abiadi
emahoy tsegue- Mother's Love

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא