דיווח מהשטח

שאלות החיים של נעמה כהן דורון

מופע השקה לאלבום הבכורה של נעמה כהן דורון "שאלות על החיים", מועדון אברקסס, חמישי, 04.09.2014. האזין, נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

נעמה כהן דורון, שאלות על החיים. צילום: יובל אראל
נעמה כהן דורון, שאלות על החיים. צילום: יובל אראל

גילוי נאות: יש לי יחס מיוחד לבן זוגה של נעמה, לא, לא בכיוון שאתם חושבים מוחות מלוכלכים, הסיפור חופר אחורה כשלוש שנים, בעת שאושפזתי לשיקום ממושך בעקבות תאונת דרכים קשה, אחד האלבומים שהובאו אלי להאזנה היה של הרכב ישראלי שמנגן ושר באנגלית, RevelDay , אינדי בסאונד בריטי מבטיח, כמה שבועות לאחר מכן, אני עדיין בחזקת משתקם מתאונה, תחבושות בגופי, יוצא בפעם הראשונה מזה זמן רב למופע, הקונטיינר בנמל יפו, RevelDay על הבמה. מאוחר יותר אני חוזר ונתקל ביהל דורון, חציו של הצמד, כנגן מלווה בהרכב אינדי Felide Trick, ובהמשך כאחד הנגנים בהרכב המצליח של עופר המאירי – מטרופולין. RevelDay הופך לגיא ויהל, צמד המתנסה בתוכנית הריאליטי המוזיקלית " The Voice " וזוכה לחשיפה נרחבת והתברגות במיינסטרים הישראלי בהצלחה רבה.

אבל לא זה העניין כלל, לפני כשלוש שנים, נעמה כהן נוטלת חלק בתוכנית ריאליטי מוזיקלית אחרת "כוכב נולד" נחשפת לציבור ואף משחררת שיר בשם "ואולי תבוא" על פי מילים שכתב בן זוגה יהל דורון, מעתה נתייחס לנעמה כהן-דורון. לפני שנתיים, בעיצומו של הקיץ, משיקה נעמה כהן דורון סינגל נוסף המוגדר בראשון מתוך אלבום בכורה מתוכנן – "ללכת בכאילו". סינגל פה סינגל שם וכבר מריחים באופק את אלבום הבכורה…

גילוי נאות נוסף: כמה ימים לפני צאתו של האלבום העונה לשם "שאלות על החיים" כשם אחד משמונת השירים המצויים בו, הוא כבר הגיע לידי להאזנה, האזנתי פעם, פעמיים ומיד הוא נבלע בערימה ההולכת ומצטברת.

אולם, בבוקרו של היום בו נקבע אירוע חגיגי לציון השקתו שיתקיים בשעות הערב המוקדמות באברקסס, שלפתי את האלבום והוא ליווה אותי במהלך נסיעותי בכל שעות הבוקר והצהריים במעין לופ בלתי פוסק ברכב, כבר הכרתי את כל צלילי הצלילים, הגיית המילים ופירושן נחרטו במוחי. או אז נפל לי האסימון, כבר הספקתי לעיין בכל הטקסט המודפס על העטיפה לפרטי הפרטים – הי, מדובר ביצירת מיינסטרים מוזיקלי מצויינת, עיבוד והפקה מוזיקלית עשירה ונכונה, שירה רהוטה של תמלילים איכותיים (שהרי לפעמים אתה מוצא עצמך מאזין לתמלילים נבובים וסתמיים שאנשי מקצוע ייפו אותם בצליל מהוקצע…), פשוט, לא מצאתי כל פגם ביצירה שהתנגנה באוזני. השירים נראו ונשמעו כמו שירים שנולדו ונוצרו תחת מטרייה עסקית, מסחרית וכלכלית של אחת מהחברות הגדולות לתעשיית המוזיקה בארץ, כאלו שתחת כנפיהן חוסים טובי הזמרים והזמרות מהשורה הראשונה המשוחררים ברגעים כאלו של עשייה מדאגות היום יום בשל כך.

וחזרתי לעיין בטקסט על העטיפה, נדה, כלום, גורנישט, לא חברה ולא תעשייה, זמרת יוצרת אחת, שני גברים שיודעים לעבד ולהפיק מוזיקלית ואף דוד סם אלמוני שמזרים כסף על מנת להסיר דאגה במהלך היצירה והעשייה, אלבום עצמאי לחלוטין.

נעמה ויהל, צמד מוזיקלי משפחתי. צילום: יובל אראל
נעמה ויהל, צמד מוזיקלי משפחתי. צילום: יובל אראל

התהייה הזו תורגמה לשיחה קצרה שערכתי עם נעמה ובן זוגה יהל, רגעים ספורים לפני עלייתם לבמה באברקסס שם חגגו יחד עם כמה עשרות חברים ומעריצים את יציאתו של האלבום. התשובה שקיבלתי הייתה פשוטה וישירה, יהל אמר כי גם אם הנסיבות היו מובילות לחסות גוף מסחרי שכזה הרי בסופו של דבר כל הצד ההפקתי במוזיקה היה עובר דרך אולפנו האישי, מה שבאמת היה.

תשובה שחידדה אצלי יותר את התחושה וההבנה שנעמה כהן דורון היא ברת מזל, גם בעלת נוכחות בימתית מרשימה, גם כותבת מצוין, גם בעלת מנעד קולי איכותי, וגם בזוגיות עם מפיק מוזיקלי המבין עניין.

את התוצאות אתם יכולים לשמוע באלבום עצמו, בו חוברת נעמה אף לתמלילנים נוספים ויוצרת אלבום מצויין שרצוי לצרפו לאוסף האישי ובמיוחד לקראת החג. אני באופן אישי יכול להניח בפניכם מספר קטעי וידאו אותם תיעדתי במהלך המופע הקצרצר שנערך במסיבת ההשקה באברקסס. תהנו.

והמופע עצמו? חגיגה לא רשמית, אינטימית, חברות, מעריצים, קאפקייקס בהפתעה לרוכשי האלבום, ליין אפ עם שמונה שירים, שישה מתוכם מהאלבום הטרי ועוד שתי גרסאות באנגלית עם קריצה לשלב הבא…

לחוויות – לחצו כדי לצפות בגלריית תמונות מהמופע

ווידאו

 

 

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close