דיווח מהשטח

המלודיות של שניר מלאות געגועים

מופע יחיד של שניר ימין בתאטרון תמונע, שני, 25.06.2014, משירי האלבום Urban Storie EP וחומרים חדשים. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

שניר ימין, תמונע. צילום: יובל אראל
שניר ימין, תמונע. צילום: יובל אראל

הסיפור של שניר ימין מתחיל בגיל 16, עם חבריו לתיכון הקים להקה שפעלה במועדון בשם "מוזה" בעיר הולדתו נתניה. שלוש שנים מאוחר יותר הוא נוחת לראשונה במועדון בארבי בתל אביב ונוטל חלק במופע שואו קייס אקוסטי כיוצר מבצע עצמאי, מאוחר יותר באותה שנה, 2009 הוא חותם על הסכם שיתוף פעולה בחברת סלקום המפיצה את הסינגל הראשון שלו בעברית "יופי של שקט", שניר ממשיך בכתיבה ויצירה שירים מקוריים בליווי אקוסטי המושמעים בתחנות הרדיו ואף נוטל חלק בהזמנת חברת NMC באירוע התרמה במועדון בארוק בבאר שבע לצד אמנים מהמיינסטרים הישראלי.

המפנה מגיע בשנת 2011, חתימת חוזה הקלטות המובילו לאנגליה עם צוות ההפקה לאולפני  SNAP היוקרתיים ובתחילת השנה האלבום EP "יופי של שקט" בהפצת נענע דיסק מושק בישראל.

פרסומת

 

בשנת 2013 שניר עובר לניו יורק שם הוא עובד על הפקת אלבום שני עם הלייבל האמריקאי הנחשב The Cutting Room, בשפה האנגלית – Urban Stories EP ונחשף לקהל הרחב ויוצא לסבב הופעות בתפוח הגדול ובאירופה בעקבות האלבום שזוכה להצלחה רבה באמצעות אפליקציית Itunes ואתר Amazon וכבר חצה את רף מאה אלף מכירות דיגיטליות ודיסקים.

 

פרסומת

לאחרונה חזר שניר ימין לארץ בין היתר במטרה להפיץ את האלבום החדש לקהל המקומי ולהמשיך לעבוד על חומרים חדשים תוך כוונה להגיע לאלבום שלם בשפה האנגלית.

הצליל של שניר מושפע מאמנים יוצרים, סינגרסונגרייטרס כג'ון מאייר, דאמיין רייס וגלן הנסארד וגולש לכיוון הרוק האלטרנטיבי, האלקטרוני הרך תוך נגיעות פולק אקוסטיות קלילות, תמליליו מלאים כאב ורגשות, אהבות, פרידות ותקוות ומקיפות את עולמו הפנימי של שניר

לאחר שהאזנתי לשני אלבומיו, העברי והלועזי הגעתי אמש לתאטרון תמונע למופע המתוכנן של שניר ימין, במהלך המופע שהיה די אינטימי הציג שניר את חומריו שבאלבום לצד ביצוע חומרים חדשים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

ווידאו

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: