דיווח מהשטח

ארוחת שלוש הטעימות בשני

שלושה הרכבי מוזיקה מופיעים במועדון אחד, אלנבי מתחת לאדמה, הפסאז', ליל שני, 19.05.2014, צלל למרתף, חווה, תיעד ומדווח – יובל אראל.

שילנסקי את קרפל, בכורה. צילום: יובל אראל
שילנסקי את קרפל, בכורה. צילום: יובל אראל

סוג של שילובים מעניינים, מאתגרים, מקבילים אך שונים חוברים ליצור ערב מוזיקלי המשלב קבצים מחשב נייד, תופים אלקטרונים, גיטרות, סגנונות חדשים לצד רוקנ'רול קופצני, משלבים ניחוחות הוויה ברלינאית לצד סטלנות מקומית, יוצאים למסע.

אז אמש, בשעות הלילה, נחתתי במרתף של אלנבי 94, נחיתה שתמיד מלווה במאבק רגשות, מצד אחד הרצון לחוות ולטעום צלילים וקולות של הרכבים חדשים מאמצעיתה של שלולית האינדי המקומית המתחדשת ללא הרף ומצד שני הידיעה כי סופו של הלילה ימצא אותי בעיצומה של חפיפת ראש כדי להשיל מעלי את ניחוחות עשן הסיגריות שבאי המרתף נוהגים לינוק לריאותיהם המשזפתות (מלשון זפת…).

פלידה טריק, ברלין תל אביב. צילום: יובל אראל
פלידה טריק, ברלין תל אביב. צילום: יובל אראל

פתיחה איכותית במיוחד עם הצגת תכלית ראויה ומיוחדת במינה של יונתן שילנסקי ואושרי קרפל בצמד שטרם נקבע לו שם, הופעה פומבית ראשונה לחלוטין המציגה צלילי גיטרות חשמליות, תופים אלקטרוניים המלווים שירה מופלאה המלווה באפקטי צליל שהשאיר אותי וכל העשרות שמלאו את הפסאז' מצפים לעוד.

המשכו של הערב מבחינתי היה בבחינת סגירת פערים וצמצום רווחים לאחר שבשבוע החולף פספסתי את מופע ההשקה המקומי של ההרכב הישראלי ברלינאי Felidae Trick.

הרכבו של עומר ליכטנשטיין שהחל את פעילותו כאן עם נגנים ישראליים ביניהם יהל דורון, ובשלב מסויים נטל את עצמו ויצא למסע מעבר לים אל הגולה הברלינאית, שם הקים את ההרכב מחדש עם נגנים מקומיים והספיק להשיק אלבום נוסף. אז עומר הגיע לארץ, ולדבריו בשיחה שניהלנו הוא נמצא בשוטף על הקו ישראל גרמניה והגיע על מנת לקדם את אלבומו השני. אכן השהייה בניכר היטיבה את היצירה המוזיקלית של עומר שלא חשש לתת לקהל את מנת הבשר הרצויה בירידה מהבמה, טיפוס על כסא והמשכה בנגינה בין הצופים.

Mayor בפסאז. צילום: יובל אראל
Mayor בפסאז. צילום: יובל אראל

חלקו האחרון ולמעשה המרכזי של הערב, או יותר נכון הלילה, היה המופע של MAYOR, מדובר בפרוייקט מוזיקלי חדש אליו התוודעתי לפני זמן באמצעות אחד מחבריו, גיטריסט וזמר – גילי מאיר מהרכב הרוקנ'רול הבועט "כל החתיכים…" שדאג לשזף את אוזני בחומרים הנמצאים בתהליך יצירה, מדובר בפרוייקט המשלב מגוון רחב של יוצרים מתחום האומנות וכולל נגנים, כותבים, אנשי תיעוד וידאו ויוצרי וי ארט שהכינו מופע חוצני מוחצני אך חבל שלא היה גם יחצ"ני ונשאר ברמת התודעה המאוד מקומית של יושבי הבר בפסאז'.

תל אביב, העיר העברית הראשונה, קסמה טמון באפשרויות הרבות לחוות חידושי תרבות מוזיקליים שונים בערב אחד בשלל מקומות בעת ובעונה אחת, הפעם הטעימה הייתה מגוונת כאשר כל הטעמים הוגשו לי בצלחת פסאז' אחת מבלי הצורך לקום ולשוטט.

מן הנימוס לא לסיים את כל המוגש לך בצלחת, לכן את הפירורים מהארוחה המוזיקלית הזו אני מניח לטעימת הקוראים כאן בדמות גלריית תמונות לצד דגימות וידאו מכל הרכב, בתאבון.

וידאו

 

 

 

 

 

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close