כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

הפרחים של ירמי קפלן

ירמי קפלן מאחד את הפרחים למופע המשחזר את אלבומם הראשון שיצא לפני עשרים שנה, מועדון בארבי, מפגש מחזור ומחזרות…רביעי, 16.04.2014, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל (רפורטז'ה).

ככה נראית הופעה של תותח! צילום: יובל אראל
ככה נראית הופעה של תותח! צילום: יובל אראל

הכל החל בשנת 1994 כאשר הושק האלבום הראשון – "ירמי קפלן והפרחים", סוג של מיתולוגיה ממשית לאחר ששירים רבים מתוכו הפכו לתעודת הזהות המוסיקלית של ירמי  קפלן עד עצם היום.

ירמי קפלן והפרחים, בארבי. צילום: יובל אראל
ירמי קפלן והפרחים, בארבי. צילום: יובל אראל

אז, סבב ההופעות שליווה את השקת האלבום, חשף את ירמי קפלן כחיית במה אמיתית, סוג של פרפורמר מהטובים, המרתקים והמחויבים לקהל שנראו על הבמות במופעי הרוקנ'רול הישראלי מאז שנות התשעים במאה שעברה. האמת, מעבר לשנים שחלפו לא השתנה דבר, הילד הפרוע נשאר עם אותן אנרגיות.

ירמי קפלן, פרחים, איחוד. צילום: יובל אראל
ירמי קפלן, פרחים, איחוד. צילום: יובל אראל

אמש חזר ירמי קפלן במופע המהווה מעין פגישת מחזור, הן לחברי ההרכב המקורי – אורן קפלן (אקס האחים פורטיס וגוגל בורדלו) בגיטרות שהגיע ארצה במיוחד למופע האיחוד, עמיר (ג'נגו) רוסיאנו בגיטרת בס (האחים פורטיס), זוהר פרסקו (איש כלי ההקשה ומוסיקת עולם חובקת יבשות) על התופים וכלי הקשה, לצד רן שמעוני (האחים פורטיס), אף הוא על התופים, אמיר וינצ'י בגיטרה, ובאירוחו של עדי רנרט על הקלידים וחצוצרה, והן לכל הבנות ההן מ"המדבר", שחלק לא מבוטל מהן מככב בשירי האלבום…

ירמי קפלן חי את הקהל. צילום: יובל אראל
ירמי קפלן חי את הקהל. צילום: יובל אראל

לא רק, מאות, למעשה 950 איש, זהו סכום הנפשות במופע סולד אאוט שהתקיים אמש במועדון בארבי, כבר לא ילדים, כאלו שלקחו את האשה או החברה מפעם, הזמינו בייבי סיטר ויצאו לערב של פגישת מחזור עם הכוכב שלהם מימי הנעורים דויד ג'רמי קפלן,  המוכר לכולם כירמי, הרוקר הג'ינג'י חסר העכבות ונטול הגבולות, כזה המשאיר אותך פעור פה, נרגש, נסער ומרותק לכל אורכו של המופע בציפיה והמתנה להפתעות הצפויות והלא צפויות…

ירמי קפלן והפרחים, עשרים שנה אחרי. צילום: יובל אראל
ירמי קפלן והפרחים, עשרים שנה אחרי. צילום: יובל אראל

הערב החל במופע חימום של להקת נעליים, איחוד מפתיע בעצמו, של אייל אבן-צור יחד עם עידו אגמון (הגן האנוכי), אלעד קרן (השוונג של הפיתה), אורן רביב (אלגנט). סוג של הרכב שחי לצד הפרחים כחלק מלהקות הרוק שקמו בתל אביב בשנות התשעים.

רבע שעה לאחר השעה עשר, באיחור מופגן שהתבזבז על כיוונים אחרונים של מערכת ההגברה והגיטרות עלו ירמי קפלן וחברי ההרכב למופע בן שעתיים וחצי עם ליין אפ מרשים שכלל את שירי אלבומו הראשון של ירמי קפלן והפרחים ואת שירי אלבומו השני "בוקר טוב" שיצא שנה אחת אחריו.

ירמי קפלן, פגישת מחזור, בארבי. צילום: יובל אראל
ירמי קפלן, פגישת מחזור, בארבי. צילום: יובל אראל

מהרגע שהפרחים החלו את הקטע שלהם ועד שירדו חוו הצופים ערב\לילה של מוזיקה ללא הפוגה שלקחה את כל הנוכחים באולם בחזרה במכונת הזמן לימים ההם כשעישון סיגריה בבר היה מותר, לימים ההם שהרוק הישראלי בתל אביב היה בשיא פריחתו, אל הלילות ההם במיט בר… כל הבנות של אז הפגינו נוכחות בקהל, רק חמי רודנר היה חסר על הבמה להשלים את התמונה…

הפרחים לקהל, ירמי. צילום: יובל אראל
הפרחים לקהל, ירמי. צילום: יובל אראל

ירמי קפלן לא מפספס אף הזדמנות לתת את הקראוד סרפינג שלו, ילד בן 52 המתנהג כמו מבוגר בן 25, על הילד שבירמי קפלן כתבתי כאן איזה משפט או שניים, כשילדיו והוריו נמצאים בקרב הקהל, ירמי קפלן יודע את נפש הקהל, יורד מהבמה ודופק סיבוב לא אחד אלא שניים, עובר בין הצופים, ממשיך לשיר, לחבק, להסתחבק, לפלרטט ולהתקדם אט אט לאורכו ורוחבו של מועדון בארבי, לתת את השואו הכי אמיתי שלו. ירמי יודע את נפש הקהל שלו, הוא יודע מתי לדבר על מחאה, כזו אמיתית, חברתית, לבקר, למחות, הוא יודע מתי לאהוב, לחבק, ללטף, הוא יודע מתי להתפרק, להתמסר. האמת לא צריך להרחיב בתיאורים, אצרף כאן את הלך הרוח של כמה אנשים שלא התאפקו ושתפו את תחושת החוויה שלהם על פני העמוד הרשמי של ירמי קפלן –  "וואו. היה פשוט מדהים. מעבר למדהים. חזרתי ברגע לגיל משהו עשרה, כשגיליתי את האלבום הזה, שיר אחרי שיר, בוואלה רדיו בתקופה שהוא היה שווה משהו. כחלק מפלייליסט של אלבומי המופת של הרוק הישראלי. פייר, מגיע לו. כל שיר היה מופע אדיר בפני עצמו, וגם הפתיחה של נעליים היתה מעולה. קצת התבאסתי שלא תפסתי אף ורד שירמי זרק, אבל אמרתי לעצמי: נה, כולה זה פרח. בקיצור, חוויה מטורפת כמו בכל הופעה של ירמי, והצפצופים באוזניים שלי יכולים להעיד על כך"(גל חצור)…."החוויה שהייתה לי הערב בהופעה של ירמי- קרוב לבלתי אפשרי. ירמי נתן את כל מה שקיוויתי ויותר, איזה פרורמר יא אללה, האלבום הראשון כפי שהובטח ו-האלבום השני! בכיתי באחד השירים!!! כן!!! שיר שהיה מצמרר אותי אז, בגיל ההתבגרות, ולא שמעתי אותו בערך עשור, פתאום כשהוא התנגן הכל חזר אליי כמו התנגשות חזיתית ברכבת, החדר בבית של ההורים שלי, התיכון, המחשבות של אז, התחושות האלה, העוצמה, הכאב… היה נוסטלגי ונהדר וסלחתי לו על כל מיני שטויות שאמר בין לבין… ולצרוח את כל המילים ולחכות לכל צליל של גיטרה ולעשות כאילו אני מנגנת, וגם מהערב יצאתי עם פרח, בדיוק כמו לפני 17 שנה. ירמי והפרחים- תודה!!!"(אביה ברוש)…"היה לילה נהדר בבארבי, אנרגיות מטורפות והתרגשות גדולה, נעליים היו חימום מצויין, תודה ! "(יובל בריל)…"הפרפורמר הכי טוב הלהקה הכי טובה השירים הכי יפים ההופעה הכי טובה, אתמול בברבי תודה"(דן תורן)…

זה לא אנחנו, זה אתם...צילום: יובל אראל
זה לא אנחנו, זה אתם…צילום: יובל אראל

וכעת אשאיר כאן את רשימת השירים, ולידם אניח גם כמה קטעי וידאו.

ליין אפ: הכל עצור, 1+2, מודדת, אסתי, שיר ערש, רחם חם, מחפשת, אבק, שרוף את זה, מחטט, כשאת שותה, הרבה דברים, המעגל, הזונה והכלב, הדפוק הזה, לשקר ולשכוח. הדרן: במוקדם או במאוחר, מדוע לא באת, בואי גלי, משהו מחייב להשתנות.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע (צילום יובל אראל)

וידאו (צילום אדוה אראל)

 

 

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

3 תגובות

  1. אחלה סיקור, ותודה שצירפת את התגובה שלי בסוף הכתבה (לפני זו של דן תורן!). רק הערה לידע כללי – השם הוא "חצור", לא "הזור". רבים טועים אבל אולי יום אחד הם יזכרו

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d