כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

בית הבובות בבארבי

חברי להקת בית הבובות חוזרים למועדון בארבי, לחגוג 15 שנות פעילות והשקת אלבום רביעי "רני", מוצ"ש 08.02.2014. אורח – קובי פרחי מ"אורפנדלנד", חימום – עמית אשכנזי. מופע כולל הצעת נישואין…

אמיר ואיתי, בית הבובות. צילום: יובל אראל
אמיר ואיתי, בית הבובות. צילום: יובל אראל

הסיפור של בית הבובות הוא יותר מהבובה זהבה, הסיפור של בית הבובות הוא סיפור של מטאור, של הצלחה, של אהבה, של קהל, סיפור שלא ניתן לערער אותו.

מאז שחברי ההרכב הפציעו בשנת 2005 עם האלבום הראשון שהושק בשיתוף "בארבי רקורדס" ו"נענע דיסק" ובו שורת להיטי ענק דוגמת "סיגפו", "למעני", "שיר בעיפרון", ו"שמש" שהובילו את האלבום לזהב ובהמשך לפלטינה, נדמה שהעלייה המטאורית דוממה קצת מנועים לאחר השיא, האלבומים הבאים "שוב החיוך" ו"בדרכים" לא הצליחו לחזור על אותה הצלחה מדהימה, אמנם האלבום השני הגיע למכירות מדהימות תוך ימים ספורים והשירים שלהם הצליחו להשתחל למקומות טובים ברשימות ההשמעה הרדיופוניות עם מוזיקה המוגדרת כסוג של רוק מלודי עם נגיעות אקלקטיות משלל סגנונות אחרים.

מי שקבע, מי שנחשב ומי שנותר נאמן הוא הקהל, המעריצים, החברים, עוד מנתניה, המקור של ההרכב, לצדם הצעירים שיצאו לעשות את הטיול של אחרי הצבא ואמצו את המנטרות שלהם.

עתה, לאחר הצלחה נוספת וחדשה בפליי ליסט הישראלי חזרו חברי בית הבובות לראשוניות, המופע במועדון בארבי הוא מעין חזרה נוסטלגית, לבית ממנו יצאו עם האלבום הראשון.

האלבום הנוכחי, הרביעי, הנקרא על שמו של אחד מחבריהם וקרוב משפחה "רני" שהלך לעולמו באופן פתאומי לפני כחודש, כולל עשרה שירים חדשים שנכתבו והולחנו בידי אמיר אטיאס ואיתי שיף, הממשיכים באותו קו מוזיקלי של אלבומיהם הקודמים והופק מוזיקלית בידי איתי בן מרגי חבר ההרכב המנגן בקלידים ואקורדיון, שלושה סינגלים כבר שוחררו לפליי ליסט – "סיבובים של חורף", "עד מתי" ו- איפה היית?", החוט הרעיוני המותווה בין השירים ממשיך לעסוק בלבטי הנפש, המחשבות, ההרהורים, הרבה ענייני בינו לבינה, חרדות, נטישות, אהבות, געגועים, מה שנקרא הרבה שירי מחשבה ותוגה…

בית הבובות בבארבי. צילום: יובל אראל
בית הבובות בבארבי. צילום: יובל אראל

אמש מלאו כמה מאות אוהדים, חברים ומאזינים את המועדון, חלקם הגדול ישובים על הרצפה בהמתנה ממושכת ככאלו שהגיעו בשעה מוקדמת, אולם בשעה הקבועה של ההופעות במועדון ולאחר החימום הקצר של הזמרת עמית אשכנזי שעוד נשמע עליה בעתיד, חזרה החוויה הבית בובתית לפעול, בליין אפ הכולל שירים מכל האלבומים, אולם לא ממש ייצוג הולם לאלבום החדש למעט שני שירים, אחד בכלל הוא פס קול לסדרת הטלוויזיה עספור, נראה כי חברי ההרכב העדיפו אווירת מפגש מחודש עם מעריציהם וחבריהם מאשר לחגוג השקה.

כמה פיקים רעננים היו במהלך השעה וחצי של המופע, שהיווה מעין חגיגה עם קהל חברים ומעריצים, ביניהם בחור שעלה לבמה לפני אחד השירים, בידו פתק ממנו הקריא את הצהרת האהבה והצעת הנישואין לחברתו שהועלתה לבמה ונתנה את הסכמתה, כל הטקס, כריעת הברך, הגשת הקופסא עם הטבעת והחיבוק, כנראה שרק בהופעות שכאלו זה יכול להתרחש, לא ממש רוקנ'רול, אולי ליד..

אמיר והאורח, קובי פרחי. צילום: יובל אראל
אמיר והאורח, קובי פרחי. צילום: יובל אראל

מסתבר שאחד מחבריהם של הנגנים הוא קובי פרחי, מיסטר אורפנד לנד האדירה, הרכב המטאל היהודי שחורש את העולם, מצטרף למופע לביצוע שני שירים, האחד שלו והשני של הבובות.

את חתימת המופע בהדרן מגישים אמיר ואיתי בביצוע אקוסטי לשיר "מדפים" השיר הנסתר באלבום הבכורה הנושא את שמו, הם מקדישים אותו לחבר שהלך "רני", עצוב, הם מזמינים את חברי ההרכב לשוב אליהם לביצוע חובה של "בית הבובות" ו"סיגפו".

המופע היווה חלק מסבב הופעות לציון 15 שנים לפעילותם של חברי ההרכב (למרות שרק בשנת 2005 השיקו את האלבום הראשון) שכולל ביקור בשלל ישובים בפריפריה הרחוקה מהצפון ועד הדרום – "המחתרת" – רמת השרון, "תרבותא" – יקנעם, "ג'מס" – פתח תקווה, "סימפל בר" – נס ציונה, "זה" – אשדוד, "לה פצ'אנגה" – כפר סבא, "אלפנט מיוזיק" – קריות, "הבאר" – קיבוץ צאלים, סבב המעיד על קיומו של קהל אוהדים גדול ברחבי הארץ.

אולם אמש במופע המרכזי במועדון "בארבי" בתל אביב, שהוגדר כחגיגת השקה לאלבום חדש הייתי מצפה ליותר דגימות ממנו ופחות האזנה לשירים המוכרים, מהבחינה הזו חשתי כי הייתה כאן החמצה מסוימת, ציפיתי ליותר ממופע בחוג חברים הממשיך לרכב על הצלחתו של האלבום הראשון…

ליין אפ: לא כאן לא שם, אל תדאג, מי אם לא אני, אתם תשבו ואני אספר, איפה היית?, הציורים של יובל, עד שבאת, שמש, עספור, אישה כנענית, BROTHER  (עם קובי פרחי), שיר בעפרון (עם קובי פרחי), למעני. הדרן: מדפים, בית הבובות, סיגפו.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

סט ההדרן חוזר לימים הראשונים…

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא