דיווח מהשטח

לחבר את הקצוות

שיטוט לילי בין מועדוני שוליים בדרומה של העיר העברית הראשונה, פותח באלטרנטיב בשולי המפעל ומסיים בדאב סטפ בין תקלוט לתקלוט, 03.06.2013. יובל אראל מדווח.

A.D.I ברדיו. צילום: יובל אראל
A.D.I ברדיו. צילום: יובל אראל

אכן, עוד ערב, או יותר נכון לילה בעיר העברית הראשונה, אין יותר מועדונים, פאבים, ברים ומקומות המיועדים להופעות מהמיינסטרים ועד שולי השוליים של סצנת המוזיקה מאשר בתל אביב, זהו ייחודה של העיר.

הפעם המסע הלילי החל ממש ליד מפעל הטקסטיל הנטוש בבר יוחאי, לפני הרבה זמן ביקרתי שם כשנילי פינק השיקה את אלבומה, כעת הסצנה הצטמצמה, הפאב, שמו "תאכלעס" ארח מופע של הרכב צעיר בשם Mixtape סוג של רוק אלטרנטיב מלא השראה מהסצנה שמעבר לים, מיד על כך, נחזור למקום, מה הצטמצם? בפעם הקודמת שביקרתי כאן החלל הענקי של מפעל הטקסטיל היווה חלק בלתי נפרד מהפאב שהיה סוג של תרוץ להיכנס פנימה, הפעם החלל המיועד להופעות נדחס למעין חדרון מעוטר בשולחנות קטנים וכמה כורסאות ספות ושטיחים, מזכיר את אווירת בתי התה שהיו פופולארים בשנות השבעים של המאה הקודמת. הקהל שהתגודד סביב דלפקי הפאב נטש ונכנס לחלל ההופעה, Mixtape  הם שי מלחי בגיטרה חשמלית ושירה, גיא סער בשירה וגיטרה חשמלית, רביב ברזילי בגיטרת בס וקולות, ויואב קלינמן על התופים, הסט שהם נגנו כלל שמונה שירים שלהם ושני קטעי מחווה האחד של פרנץ פרדיננד והשני של איימי ווינהאוס…

פרסומת
Mixtape בתאכלעס. צילום: יובל אראל
Mixtape בתאכלעס. צילום: יובל אראל

ההשפעות של ההרכב שהוקם לפני כשנה, אכן נעות בחלל בין האלטרנטיב לבריט פופ, שני הגיטריסטים התהדרו בחולצות של ארקטיק מנקיז ואואזיס, גם הצלילים של השירים נשמעים כמשהו שמגיע מאותו אזור, אני לא מתכוון לביקורת אלא להכוונת האוזן, למרות הזמן הקצר בו הם פועלים החומרים של Mixtape  נשמעים טוב, מקצועים ומלוטשים, עם קצת יותר אמביציה הם יכולים לפלס את דרכם למקומות יותר פופלאריים מאשר פאבים שוליים ולהתחבר לקהל נוסף. אני ממליץ להרכב להירשם לתחרות גולדסנר 5 שנפתחה אמש. המופע הבא שלהם יתקיים במוצאי שבת הקרובה בפאב בורבון סטריט, המנופים 8, הרצליה פיתוח. (צמוד למקס ברנר), הכניסה חופשית!

הם הספיקו לשחרר מספר סקיצות באלבום אי.פי במחנה להקות, האזינו.

את המשכו של הלילה כבר עשיתי בדהירה לכיוון הרדיו, שם בין יודה לוי לרוטשילד, במרתף ברחוב שד"ל, הרדיו – Epgb ארח הלילה סטים של תקליטנים, במסגרת "רנדום סרקלז" עלו לסובב את הפטיפונים קין, דרייפר והקטיק (שמחת זקנתי בראש חוצות…) אחרי המנות הגדושות בביפיאמ מרקיד הגיע הקטע לו ציפיתי – מופע של עדי אולמנסקי, סולנית הלהקה הירושלמית Lorena B ומזה זמן רב פוצחת בקריירת סולו כאמנית אלקטרו דאב סטפ הנעה על הקו לונדון תל אביב ירושלים ומשיקה כמה סינגלים על הדרך…

פרסומת

על הבמה שולחן עם כמה קופסאות מלאות מתגים וכפתורים שהיוו את מגרש המשחקים של עדי או כפי שהיא ממתגת את עצמה A.D.I. בעוד צלילי התקליטנים מתחילים לדמום כווונו כל מקרני הוידיאו ארט של הרדיו לעבר הקירות, לגברת אולמנסקי יש תצוגת וי ארט משלה.

עדי אולמנסקי ברדיו. צילום: יובל אראל
עדי אולמנסקי ברדיו. צילום: יובל אראל

סט של כחצי שעה לערך בו בצעה סדרה מרתקת של קטעים בלייב כולל שירה, היוו את גולת הכותרת של הערב, כפי שהוגדר על ידי המארגנים – מופע פריצה, הייתה זו הזדמנות לחזות ולהאזין ישירות וללא תיווך דיגטאלי לחומרים החדשים שלה.

לקראת אחת בלילה משהסתיים הקטע שלה על הבמה דיווחה לי עדי אולמנסקי כי בנוסף למופע שמתוכנן בסירופ בחיפה היא תתארח על במת המופעים של מצעד הגאווה בחוף הים המתוכנן לשישי הקרוב, שתדעו, אחר כך היא חוזרת ללונדון.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהלילה

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: