דיווח מהשטח

בין האצבעות של רותי נבון

מופע חגיגי לציון 40 שנות פעילות על הבמה, רותי נבון, זמרת הפופ הראשונה של ישראל, בתאטרון גבעתיים, אורחים – שרי, לאה שבת, ניקי גולדשטיין ואוהד שרגאי. 29.05.2013.  מדווח עם תמונות, קולות וכמה מילים טובות – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת.

רותי נבון, בין האצבעות. צילום: יובל אראל
רותי נבון, בין האצבעות. צילום: יובל אראל

רותי נבון היא דיווה, כוכבת בכל המובנים, בשנות השבעים של המאה שעברה פרצה לתודעה לאחר שירות בצוות הווי פיקוד הדרכה בצבא משם המשיכה ישירות למחזמר "אל תקרא לי שחור" שהציג כ- 700 פעם ואף זכה בפרס "כינור דוד" היוקרתי, ממנו זכור השיר האלמותי "יום יבוא", סוג של ריתמ'נ בלוז. רותי נבון הייתה התקווה הגדולה של עולם הבידור הישראלי, הקריירה שלה המשיכה לנסוק בעקבות שיתופי פעולה עם צביקה פיק והשקת מספר להיטים מאותה תקופה ביניהם "הרקדן האוטומטי", "בין האצבעות", "חשמל זורם בכפות ידייך", "גשם בעיתו" אשר הפכו ללהיטים.

קולה של רותי נבון הצבוע בצבעי הגרוב השורשי האמיתי הוביל אותה למסע ברחבי אמריקה, במהלכו הספיקה להתקרב לאמונה הדתית ולחזור בתשובה, ולבסוף השתקעה שם ואף הקימה משפחה. בפתחה של המאה הנוכחית שבה רותי לישראל והשיקה אלבום הכולל ביצועי ג'אז משולבים בלהיטים מהעבר והוכיחה כי קולה עדיין נישא ברמה.

רותי נבון, 40 שנות מוסיקה. צילום: יובל אראל
רותי נבון, 40 שנות מוסיקה. צילום: יובל אראל

כילד, נער, אני זוכר את רותי נבון כאחת מכוכבות הפופ הגדולות של ישראל, מעבר למפגש עם שיריה ומעת לעת קליפ בערוץ היחידי בטלויזיה פגשתי לראשונה ברותי נבון על הבמה רק לפני כשנתיים כאשר התארחה במופע "מסיבת רוק"  במועדון בארבי יחד עם אריה מוסקונה ואפרים שמיר ובצעה מדליי משיריה הידועים.

מזה 40 שנה שרותי נבון מופיעה בארץ ואף בעולם, ולכבוד יום ההולדתה ה-62 היא חוגגת את הקריירה העשירה בהופעות חגיגיות אף הן עם אורחים רבים. כך אכן התרחש אמש בתאטרון גבעתיים, מופע הפותח את חגיגות היובל אליו הוזמנו שלל סלבריק'ה מהגוורדיה הישנה והטובה, לא אנקוב בשמות אך אציין כי היה ייצוג מכובד ליוצרים ואמנים מתחומי המוסיקה, התאטרון, הקולנוע והטלויזיה.

רותי נבון, דיווה בהופעה. צילום: יובל אראל
רותי נבון, דיווה בהופעה. צילום: יובל אראל

המופע החגיגי בהפקתו המוסיקלית של אסי טל שניגן בקלידים יחד עם אמיר זאבי בגיטרה חשמלית, גיא ברטור בגיטרת בס, ניצן עין הבר בכלי נשיפה ורן יעקובוביץ' על התופים, כלל ארוח של כמה כוכבים, חדשים לצד וותיקים, החל מאוהד שרגאי, יוצא כוכב נולד, דרך ניקי גולדשטיין, זמר ובדרן, עובר אצל לאה שבת מלאת הגרוב וממשיך עם שרי, שותפתה של רותי למופע שהשתיים מעלות בשנים האחרונות. גם מקומו של ילד צעיר, אוטוטו חוגג בר מצוה לא נעלם, יובל צור, הגשים את משאלתו לנגן ולהופיע יחד עם רותי נבון, לעיני קהל המאות שמילא את אולם התאטרון בגבעתיים עד אפס מקום ליווה הילד את רותי בשירם של החיפושיות "אתמול". בכלל הפליי ליסט של המופע היווה מעין תעודת זהות אישית של רותי נבון במסלול הקריירה המוסיקלית שלה הנפרשת למעשה על ארבעה עשורים.

רותי והאורחים בחגיגה המוסיקלית. צילום: יובל אראל
רותי והאורחים בחגיגה המוסיקלית. צילום: יובל אראל

כבר אמרתי שרותי נבון היא דיווה אמיתית, היא מביאה לבמה ולאוזני הקהל את האיכויות האמיתיות של מבצעת עם גוון הקול העמוק הנכון אשר להפתעתי לא נס ליחו ואיכותו בשיני הזמן, לא רק, עם התקדמות המופע וביצועי השירים אוזני הבחינו בגרוב הבוקע ממנה, אנרגיות אדירות, יכולת שירה, יכולת הופעה של מי שהזמן מבחינתה עצר מלכת.

הקהל הרב (המופע סולד אאוט!) שמילא את האולם הצטרף לשירים המוכרים ונענה למחוות של רותי במהלך המופע, הייתה זו חגיגה מוסיקלית שבסיומה יצאו הצופים טעוני חוויה מעשירה ומענגת, באופן אישי רכשתי לי עותק מאלבומה "בהילוך גבוה" בסכום פעוט ביציאה, הוספתי את שלל להיטיה לאוסף הביתי שלי.

פליי ליסט: בין האצבעות, פרחים בקנה, חשמל זורם, וולנטינו (עם אוהד שרגאי), ראש כרוב (עם אוהד שרגאי), Natural Born Woman, כה נסחפתי, Listen (בביצוע סולו של ניקי גולדשטיין), הרקדן האוטומטי (דואט עם ניקי גולדשטיין), חולם על נעמי, Think, תמיד יחכו לך (ביצוע סולו של לאה שבת), חתיכת שמיים (דואט עם לאה שבת), Yesterday (בליווי גיטרה של הנער יובל רום), זו את, גשם בעיתו, דם חם (ביצוע סולו של שרי), Rolling on the River (דואט עם שרי), יום יבוא (עם כל האורחים).

הדרן:  Greatest  Love (מחווה לזמרת המנוחה וויטני יוסטון), שיר למעלות.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close