דיווח מהשטח

דניאלה היא הבוס

מופע השקת אלבום בכורה למוסיקאית היוצרת והמבצעת דניאלה בוס, תאטרון תמונע, 29.04.2013, פולק רוק אלטרנטיבי מינימליסטי ורגיש, נכח, צפה, האזין, צילם ומביא רשמים – יובל אראל.

דניאלה בוס, מחשבות, תמונע. צילום: יובל אראל
דניאלה בוס, מחשבות, תמונע. צילום: יובל אראל

"בעולם בו אנו חיים..מצליחה דניאלה בוס לרגש ולעניין בשירים מוסיקאליים מאד, בהפקה אוורירית ומלאת מקום לפרשנות ובטקסטים נשיים מלאי עוצמה ופגיעות" כך ציינה וועדת השופטים של אקו"ם בקביעתה להעניק פרס לתמיכה בהפקת אלבום ע"ש אהרון גפן 2012 עבוד הפקת אלבום הבכורה של דניאלה בוס.

דניאלה, היא זמרת יוצרת, גיטריסטית ומוסיקאית, בעלת קול ייחודי אשר החלה את דרכה המוסיקלית כגיטריסטית המלווה אמנים כאתי אנקרי, קרולינה, הבנות נחמה ועוד.

שלוש שנים שקדה דניאלה על אלבום הבכורה הכולל עשרה שירים שאת רובם כתבה והלחינה, בהפקתו המוסיקלית של דן איילון ובייעוץ מוסיקלי של אסי איילון.

האלבום נשמע בהאזנה ראשונה מעט אקלקטי, סגנונות שונים מבצבצים מבין השירים, גם השימוש בשפה משתנה, כאשר אחד השירים Circles of silence כל כולו בשפה האנגלית.

בהשקות כמו בהשקות, תאטרון תמונע המה אמש בקהל רב שהגיע לחגוג עם דניאלה בוס את השקת האלבום, מקום ישיבה היווה מצרך נדיר אמש.

כאשר כבו האורות, יחסית מוקדם, והנגנים עלו לבמה נכונה לי הפתעה, אין דין המופע כדינו של האלבום, מעין שלווה מינימליסטית הייתה שרויה על המנגינות, ההרכב שכלל את רועי רבינוביץ' בגיטרה חשמלית, רועי פרידמן בגיטרת בס ודניאל בלוך (אח של יוני…) על התופים ליוו את שירתה והופעתה של דניאלה מבלי לגנוב את ההצגה, דניאלה מלווה בגיטרה ומיקרופון הגישה את שירי האלבום כמעט ללא התרגשות המקובלת באירועים שכאלו, בנינוחות, משל היה זה מופע אחד מבין עשרות ואולי מאות שבשנה.

דניאלה בוס, מופע השקת אלבום בכורה. צילום: יובל אראל
דניאלה בוס, מופע השקת אלבום בכורה. צילום: יובל אראל

היא פותחת עם השיר מחשבות, שיר המסתתר לו במרכז האלבום, הנפתח בנגינה דרמטית מה של הגיטרה המלווה טקסט העוסק בלבטים, פחדים, חששות והמלצות לקום ולעשות, השיר הוכרז כשיר הנושא של האלבום.

אני מאזין ומבחין בהבדלים, האלבום נפתח עם השיר "תעצרו רכבת" בקריצה לפולק, אמריקנה, שדות ומרחבים, גם בשיר השני "משהו קורה" הקריצה הזו ממשיכה, בעיבודים מצויינים לכלי הנגינה ותפקידם במארג הצלילים, אט אט משתנה הסגנון, נוגע גם בשפות שונות כאשר דניאלה עוברת מעברית לאנגלית, יותר אלטרנטיב, יותר דומיננטי ושונה, המסע המוסיקלי באלבום לא נפסק ומגיע עד השיר האחרון החוזר שוב לפולק עם ליווי בסיסי בגיטרה אקוסטית ומפוחית, חווית האזנה ללא הפסקה עד תום כ – 45 דקות זמן ריצה במערכת האאודיו.

המופע באולם המלא ממש נשמע שונה, הפעם חטיבת הקצב והגיטרה החשמלית המלווה, רועי רבינוביץ', הופכות יותר דומיננטיות, גולשים לרוקנ'רול חזק ומלוכלך מעט, הפעם הצלילים הופכים מעין מעטפת רחבה יותר ומרוחקת יותר מהמילים המושרות, הפעם אנחנו במופע חי ובועט, ישנן הפסקות, מילה פה ושם, קרדיט, מתיחה וכיוון גיטרה, דניאלה עצמה איננה מתרגשת, היא מעט מסוגרת בעצמה, יותר קשובה לצלילים הנוצרים, עיניה פחות עם הקהל, אבל זהו קהל שלה, היא יכולה להרשות לעצמה לשקוע במוסיקה.

תאכלעס, אני רוצה לאמר כי דניאלה היא אכן הבוס…

"..מה שקורה
זה מה שקורה
זה לא משנה מה תעשה
משהו קורא לך להתמודד.."

את הדרך הביתה עשיתי עם האלבום מתנגן במערכת שברכב.

 לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close