כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

משפחה אלקטרונית

הם אוהבים לשחק בכפתורים, מחשבים, מערכות הפעלה ואביזרים, הם יוצרים מוסיקה קצבית ומהירה הבועטת אותך היישר לאתר החפירות באדמה, במשפחה שלי.

Space Budha מוותיקי הטראנס הישראלי בעולם
Space Budha מוותיקי הטראנס הישראלי בעולם

הבלוג מנצל את ההזדמנות ובכלל את האפשרות לעשות שימוש בדפי הבלוג כדי לאמר כמה מילים על קרובי משפחתו העוסקים ביצירת מוסיקה אלקטרונית, טראנס, פסייטראנס, אלקטרו דאב, האחד וותיק, המטייל ברחבי העולם ממסיבה למסיבה, השני בתחילת דרכו, כבר מציג יכולות המצביעות על כיוון נכון בסצנה.

הראשון מוכר בסצנה כמותג Space Budha, זהו אליעד גרונדלנד, בן 40, בן דודי, אשר כבר בימי בית הספר התעסק לאחר שעות הפסנתר שנכפו עליו על ידי אמו ביצירת טראקים במחשבי  הדור העתיק של שנות השמונים, במשך שנים יצר קטעי מוסיקה אלקטרונית הנוגעת בסצנת הטראנס לסוגיו החל באלבומו הראשון Indica – Fairy Tale's שמצא את מקומו מהר מאוד בזירה הבינלאומית ואף הפך אובייקט להפצות פיראטיות בשווקים המקומיים ועד לחומרים האחרונים במסגרת הלייבל Agitatto Records ואף מצא עצמו עד מהרה נוטל חלק בפסטיבלים ברחבי העולם נע בין יבשות בהביאו את צלילי הפסיי טראנס הישראלי לאוזני  מאות אלפי בני אדם ברחבי הגלובוס.

השני, בחור צעיר, דור, בן גיסי, חייל משוחרר שבין עבודות כפיים סיזיפיות, גלישת גלים וציור, מצא עצמו מול תוכנות מחשב באמצעותן ניתן ליצור קטעי מוסיקה אלקטרונית ועד מהרה החל יחד עם חבר, בן, לשחרר טראקים מעניינים תחת המותג Urban Legend @ music. דור לוקח את הצלילים האלקטרונים לעידן הנוכחי – לדאב, לפרוגרסיב.

האזנה

אז אמנם הבלוג לא ממש מתמקד בסצנה הזו, הצלילים האלקטרונים, אבל עכשיו כשהאביב מפציע ומזג האוויר מאפשר לצאת לטבע, לחורשות, לחופים ולמדבריות ולהתמסר לצלילי המוסיקה הזו בשלל פסטיבלים כאן שם ומעבר לים, מגיש הבלוג כמה הטמעות צלילים.

בום שנקר.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא