דיווח מהשטח

החרדה של אסף הדר

אסף הדר, שף, משלח את שיריו לחלל התאטרון, תמונע, ערב לפני הארוחה המשפחתית, פסח.  Anxiety – חרדה – אלבום בכורה, 24.03.2013, נכח, צילם, תיעד ומדווח – יובל אראל.

אסף הדר, תמונע. צילום: יובל אראל
אסף הדר, תמונע. צילום: יובל אראל

במסע הארוך של אסף הדר משיקגו שמעבר לאוקיינוס, דרך קיבוץ גבעת חיים, אל מטבחו של אייל שני הוא אגר הרבה זכרונות, רשמים, תובנות, תחושות, צלילים, גווני גוונים של שירים ומנגינות, כאשר זה הגיע וניסה לפרוץ – הדחף לבטא רגש, המוסיקה שרחשה כל הזמן בפנים והרצון לשתף, קיפל אסף את סינור הטבח והניחו בצד לרגע, אסף את עצמו היישר לאולפן החזרות וההקלטות של קיבוץ מעברות ואז הכל החל.

כך על קצה המזלג סיפורו של אלבום הבכורה הבנדקמפי של אסף הדר, אמש הוא חגג את השקתו במופע חגיגי עטור בנגנים ומלווה בחברים בתאטרון תמונע.

פרסומת

זהו סוג של אינדי שמינדי אמיתי, בלי חברת תקליטים מאחור, ללא מפיק או תומך (אפילו לא הדסטראט ודומיו…) רק תהום עמוקה בחשבון הבנק האישי, אסף השקיע את כל כולו במה שנשמע כיצירה אחת מגוונת, מעניינת, נוטלת השפעות בקטע שללא בושה, מתוך הערכה לאחרים, ומספרת סיפור חיים, הכל החל לאחר פרידה מבת זוג, המשבר הפך את קרביו של אסף שיצר כמה עשרות שירים – 33 ליתר דיוק, שנה תמימה עבד אסף על הפקת האלבום הכולל 14 שירים פרי עטו והלחנתו, מלווה בכמה חברים שמסייעים, אסף עצמו נוגע בשלל כלי נגינה, החל מתופים, גיטרת בס, גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, פסנתר כנף, חלילית, שירה וקולות רקע. לצידו מתן אשכנזי המנגן על הרמוניום, אקורדיון, טמבורין, הילה אפשטיין בצ'לו. גליה חי בויולה. חן שנהר ואבנר קלמר בכינורות. ספי ציזלינג בחצוצרה. שלומי אלון בסקסופון וחליל צד. יאיר סלוצקי בטרומבון.

באלבום שכבר יושב די טוב במחנה הלהקות ניתן להאזין (ואף להורידו ללא תמורה כספית) להשפעות שמהן אסף כלל אינו בורח, רדיוהד, החיפושיות ואואזיס, האלבום גם מדבר בשפה בינלאומית, באנגלית. כאשר תורידו את האלבום תפשפשו במעטפת המצורפת, על המחשבות, ההגיגים, הבלוג בו כינס אסף את מאווייו, את תמונתה של מוריה, האהובה שנטשה…

אמש, כאמור, חגג אסף הדר עם חברים, את השקת האלבום בתאטרון תמונע. רוקנ'רול, מופע עמידה, קהל רב שממלא את האולם, המדרגות הצדדיות כבר עמוסות באלו שחיפשו מקום לשבת, אסף מכתיר את הארוע הצפוי בעמודו בפייסבוק תחת הכותרת "בסוף לא מתחתנים" רק כדי להדגיש ולחדד את גודלו של המשבר הרומנטי בזוגיות שהתנפצה, ניפוץ שהובילו ליצור את השירים הללו ולחשוף את כשרונו באומץ רב.

פרסומת
אסף הדר, חרדה, תמונע. צילום: יובל אראל
אסף הדר, חרדה, תמונע. צילום: יובל אראל

הקהל, כבשיגרה של מופעי השקות, הרבה חברים, אני קולט הרבה מוסיקאים, חברים של אסף, אנשים שהלכו עימו במסלול המוסיקלי, מכבדים, מעריכים. השעה רבע לאחת עשרה, האורות כבים, הוילון נסגר, הקהל כבר גדוש באדרנלין של קדימה תנו להצגה להתחיל, מחיאות כפיים, כמה דקות עוברות ואז אסף עולה לבמה, עדיין חשוך, הוא מתיישב ליד פסנתר הכנף המהוה של תמונע ומתחיל לבצע את השיר הפותח את האלבום – Custom.

custom made for you | suddenly i'm everything you wanted me to be | but it's such a shame

you'll never see this part of me | said i was a boy while with you | didn't care for consequences theory | i thought that we could fly high | past the sky

ואז מצטרפים הנגנים לבמה, האורות נפתחים והמופע מתחיל בשיר אהבה – Love

happiness | you're my he'll | when you're here | i ain't well | you give me love | and speaking of a truth | you say i never knew | but i wish a could believe you |     when you say i'll never leave you

כך, בשני שירים, העביר אסף הדר לקהל הצופה והמאזין את המסר באופן חזק ומתומצת על המשבר בחייו שהובילו ליצור את האלבום. על הבמה עימו מחזקים ומעבים את הצלילים עוד שורה ארוכה של מוסיקאים –  פותח שלומי טוויג על התופים, לידו שלישיית בנות בשירה מלווה וקולות רקע  – נורית לוי, חן רבי ומור כהן, בקדמת הבמה מחזקים את אסף אמיתי וילק בגיטרת בס, מנדולה ושירה, בן גולן (מההרכב הפסיכדלי TREE) בגיטרות חשמלית ואקוסטית ומתן אשכנזי שנוגע בשלל כלים – פסנתר, אקורדיון, יוקלילי, אקוסטית, קולות ושירה. בהמשך המופע, כבר בשיר השביעי הם מצטרפים – האנסמבל של אסף, בראשו עידית מינצר והחצוצרה, ורביעיית כלי המיתר  – שירה מני-סרור בצ'לו, דניאל תנחלסון בויולה, אייל קלס וסבסטלנה סימנובסקי בכינורות.

גליה, אסף ובן. צילום: יובל אראל
גליה, אסף ובן. צילום: יובל אראל

אסף כבר כל כולו במופע, מפעם לפעם הוא מתחלף עם מתן על הפסנתר בקטעי שירה, ממש בשיאו של המופע האנסמבל יורד מהבמה, אסף מזמין אורחת להצטרף אליו לשירה – גליה גלעדי, FM88, אלבום בכורה מאחוריה – Wanderers of the Deep שהתייחסתי אליו כאן בבלוג, הם מבצעים את השיר – Flower In The Dark מאלבומה של גליה, הקהל נסחף בתשואות ממושכות.

אסף עובר כעת לשיר נוסף מאלבומו – Knew, הידיעה על הפרידה..

i knew | so you look so good | still i looked at you this morning | and i knew that i was leaving | so you cook so well | still i fed your cat this morning | i knew that i was leaving

המופע ממש קרב לקיצו, אסף מבקש לוותר על ההדרן, בזוית של לרדת מהבמה, להמתין מאחורי הקלעים ולחזור לקול תשואות הקהל, הוא מתנצל שמדובר באלבום בכורה ואלו כל שיריו, כעת הוא עובר לביצוע סולו, רק הוא והגיטרה האקוסטית על הבמה – Passing, על רצונות ותשוקות שנכזבו, תפסת מרובה לא תפסת..

passing cloud | i've been wanting way too much | wanting to touch | but i had everything i need | oh, my fucking greed

אך, כמו בכל הדברים הטובים, הם נגמרים, מהר מידי, מעט מידי, אסף קורא לכל חברי ההרכב המתוגבר לבמה, הוא מסיים את המופע הקצר (58 דקות על שעון מסרטת הוידיאו) בשירם של החיפושיות – כל שאתה צריך היא אהבה…

כן, כי כל מה שצריך בחיים היא האהבה. כל השאר יגיע, כמו שפילל אסף בבלוג שלו

אוי אהובתי, איך את מתרחקת לי
איך את מסתפקת בכמה דקות איתי
זמן ההפשרה בטל ומבוטל כשזמננו קצוב לשעה יחידה.
לא מתגעגעת
לא מראה
לא ממש אוהבת
לא ממש מודאגת
רק שומרת עלי קטן וטיפש
אני עוד אוהב אותך
ואולי תפסיקי ותתחילי. יאללה

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151489608104654.1073741838.721654653&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

  1. הייתי שם , הופעה בינונית , תחושה של חומר לעוס , כבר שמענו את כל זה מפי אלף זמרים אחרים .

  2. מצטער שאני מגיב לאחר 3.5 שנים – שמעתי את אסף בזמנו ב-88 וזה היה נשמע נהדר אבל אז קצת שכחתי ממנו מאז. היום שמעתי אותו שוב ב-88 , חיפשתי בגוגל והגעתי לעמוד הזה. ראיתי רק את השיר עם גליה – שיר נהדר וגליה אדירה – בדיוק כמו בתחנה.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: