כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

הג'אנק של השובבים

השובבים הם סוג של שטותניקים, להקת רוק וחצוצרות המשלבת בין תמלילים מלאי הומור די חכם, נועז, חצוף, ואמיתי עם כלי נגינה ומנגינות המזכירות מעין מפגש חברים בין להקת המתוקים Sweets  וחטיבת נשיפה שברחה מערב לטינו במועדון דרום אמריקאי.

השובבים. צילום: אייל לבקוביץ - יח"צ
השובבים. צילום: אייל לבקוביץ – יח"צ

מדובר בשמינייה חולונית, הכוללת את ליאור דראל בשירה, אסף אורלב בשירה וגיטרות, אלמוג בן הרוש על התופים, הילי בוימל בגיטרה חשמלית ושירה, מירב עובדיה בגיטרת בס ושירה בחלק האחראי על הרוק, ואת יואב לוי בחצוצרה, שלומי קזס בסקסופון ונח הרשקוביץ בטרומבון בחוליית הגרוב הלטיני.

אחרי שהצליחו עם הלהיט וקליפ "כוסינפה" לפני שנתיים, הם הבינו שאכן הלטינו והקוק זה לסרטים בלבד, וכדי להגיע לבמות צריך יותר מטויסט של רוק.

את החגיגה המוסיקלית שלהם שכל כך נעה בין פלמנקו לרוק, בין דיסטורשן צווחני לגרוב מרקיד כמצע חינני לתמלילים עוקצניים הם אספו אחד לאחד ואחת לאחת בניצוחו של אבי ליבוביץ שעמל על ההפקה המוסיקלית, לכדי אלבום בשם "ג'אנק" אותו הם מגדירים כאלבום שירי רוקנ'רול מקוריים עם נגיעות אתניות, דרום אמריקאיות ועוד…

מה יש בו? אחד עשר שירים באמת שובבים, החל מהשיר הראשון, שהוא שיר הנושא שמהווה מעין סיפור טרוניות של בחור על זוגתו החדשה המעמיסה את נוכחותה בדירתו, עובר לשיר הבא היורד על המושפעים, המחקים, המעתיקים, ה- wannabe, מאוד מזכיר התנהגות של לא מעט הרכבים מקומיים שלא ממש התבגרו מוזיקלית. הם מתמידים בדבר אחד – הומור, השיר השישי למשל – "נו קססה", הרבה לטינו רומנטי מהווה רקע לתבשיל רוחני העושה שימוש במשפטים עם הרבה קססה, ספליפי, דודא, סחי בלטה, נשמע כחוויית סטודנטים לקראת מבחן. קח גם השיר התשיעי – "חניה מן ג'ה" – על החניה המיוחלת בתל אביב. הקיצר, הרבה הומור, צחוק ודאחקות מלווים בדיסטורשן, תופים וטנגו, זהו המרשם ממנו יצקו את ה"ג'אנק".

קחו את הקליפים, שובבים….

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא