דיווח מהשטח

ערן צור ואנסמבל מיתר – המופע

מופע השקת אלבום "ערן צור ואנסמבל מיתר" עיבוד קלאסי לשירי ערן צור בידי המנצח זיו קוז'וקרו והפסנתרן עמית דולברג. , רדינג3 נמל ת"א, 07.02.2013, 22:30. נכח, צילם תיעד ומדווח – יובל אראל. מתפרסם גם ב"מגפון" עיתן עצמאי ברשת.

ערן צור. יצירתיות בשפה העברית. צילום: יובל אראל
ערן צור. יצירתיות בשפה העברית. צילום: יובל אראל

בעקבות הופעתו של ערן צור במסגרת פסטיבל הפסנתר בשנת 2011 יחד עם אנסמבל המוסיקה המודרנית "מיתר", במופע חד פעמי שהתעלה לכדי שיאים אומנותיים מרגשים התעוררה בערן וחברי האנסמבל התשוקה לרצות, להמשיך, לפתח ולהעמיק את הפרויקט ולהרחיבו לכדי אלבום שלם.

כפי שאלבום האוסף הקודם של ערן צור "פרפרי תעתוע – אוסף שירים 1991-2001" מהווה מסמך תיעודי למסלול היצירה של ערן לאורך עשור שנים מהתקופה של ההרכב כרמלה גרוס ואגנר ועד לאלבום הסולו השני של ערן "תכלית בתחתית" משנת 2000, כך הפרוייקט החדש עוסק באסופת שירים מקבילה בתוספת חומרים מאוחרים של ערן כאשר המכלול בשלמותו – שיריו היפים של ערן צור, חלקם למילותיהם של אחרים – ארקדי דוכין(המנון לאדישות), עמליה זיו(תמונה אימפרסיוניסטית), יונה וולך(תותים), מאיר אריאל(נשל הנחש), נעים עריידי(אהובתי ירושלים) ואביב גפן(זעם הזמן), מתכסים בעיבודים תזמורתיים, המאירים את השירים מזווית קלאסית מודרנית, בביצועים חדשניים די מרגשים ואף מפתיעים.

פרסומת

ערן עצמו אמר על הפרוייקט: "במשך מופע הבכורה, שנערך לפני כמה חודשים, הרגשתי שאני בגובה שני מטר באוויר. וזה בגלל הנוף המוסיקאלי הכל כך שונה ממה שאליו אני רגיל. תפקידי הכלים המפתיעים מלווים בהרמוניה עשירה ותומכת. אני חושב שזה הליווי הטוב ביותר שאליו אי פעם זכיתי. ובזמן הביצוע אני חש כחלק מתזמורת גדולה המורכבת מנגנים מעולים, בחרנו בכוונה בשירים היותר ידועים שלי כדי לתת פרשנות שונה למה שכבר מוכר."

ערן צור, פרפר מתעתע. צילום: יובל אראל
ערן צור, פרפר מתעתע. צילום: יובל אראל

מסתבר שהשלם גדול יותר מסך חלקיו, כבר מספר ימים מאז הגיע לידי האלבום החדש הרץ בלופ לכל מקום שאני שוהה בו, מהבית לרכב, ואף לאוזניות, כל צליל וכל דקות כבר חרוטים בזיכרון המוסיקלי שלי, אין ספק כי העושר הצלילי המתחדש עושה רק טוב לשירים, או יותר נכון לתמלילים הסיפוריים המתוחכמים והלחנים המוכרים של ערן צור, רק טוב, ויותר מכך.

האמת, קצת חששתי מהמופע עצמו, חשש הדומה להיסוס המתלווה כאשר אתה הולך לראות סרט הרפתקאות המתבסס על ספר שקראת בילדותך, האם החזיונות שנחרטו בדמיונך לא יתפוגגו נוכח הפרשנות החדשה, הלא אישית, שתחווה כעת?

פרסומת

ועוד הערת ביניים קצרצרה וממש לא חופרנית – כאשר בערן צור עסקינן יש לאזכר את הפרס שהוענק לו לפני ימים ספורים בידי ראש עיריית ראשון לציון על שם מאיר אריאל על יצירתיות בשפה העברית.

ערן צור, אימפרסיוניסטי. צילום: יובל אראל
ערן צור, אימפרסיוניסטי. צילום: יובל אראל

ומה היה אמש ברדינג 3? מופע סולד אאוט, מאות האנשים שהגיעו למועדון ההופעות חוו את ערן באחד משיאיו המוסיקלים, לצד הרכב האנסמבל שכלל את הנגנים – קורדילה האגמן בכינור, משה אהרונוב בכינור, יונתן קרן בויולה, יוני גוטלוביץ' בצ'לו, מרגריטה טימישין בחליל, יעל זמיר באבוב, גלעד הראל בקלרניט, אלון ראובן בקרן מהצד האחד ואת עמית דולברג בקלידים ואסף רוט על תופים וכלי הקשה מהצד השני, בניצוחו של זיו קז'וקרו, פרש ערן את שירי האלבום החדש אחד לאחד בביצועים מצויינים, ערן הוא ערן ואיננו משתנה, החשש מהחיבור של ההרכב המעונב לצדו של הרוקר הספגן התנדף לו החל מהרגע שהשיר הראשון יצא לדרך – פתאום נהיה קיץ, השיר שנכתב בידי ערן והולחן בידי יובל מסנר, כן, לרגעים חלף בראשי ההרהור – חבל שמסנר לא נמצא כאן על הבמה עם הכינור החשמלי, הם הלכו כברת דרך מוסיקלית..אך הערב הנוכחי שמור כולו לאנסמבל מיתר שהוביל את ערן למחוזות חדשים, גבוהים יותר ממקורותיהם של השירים.

ערן צור ואנסמבל מיתר, רדינג3. צילום: יובל אראל
ערן צור ואנסמבל מיתר, רדינג3. צילום: יובל אראל

פליי ליסט: פתאום נהיה קיץ, פרפרי תעתוע, ערב ב' כסלו, בעין הסערה, במנו לאדישות, בגדה בגדה, עלבון, הוא והיא, ועם הזמן, תותים, אהובתי ירושלים, תמונה אימפרסיוניסטית, בלילות של ירח מלא.

הדרן: פרח שחור, ג'ינס או תרנגולים, נשל הנחש.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151397838879654.497525.721654653&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: