פס קול שבועי

צל עץ התמר של קרולינה, סאבו וקותי

אתמול הצצנו והיום אפשר כבר להאזין לשיר המלא – היא עשתה את זה שוב. קרולינה משיקה גרסה חדשה לאחד משירי נכס צאן הברזל של המוזיקה הישראלית – "צל עץ תמר".

קרולינה, זוהרת כתמיד. צילום: יובל אראל
קרולינה, זוהרת כתמיד. צילום: יובל אראל

מעטים המוזיקאים שיכולים לבצע גרסת כיסוי לזוהר ארגוב, קרולינה עושה זאת בענק ולוקחת את השיר למחזותיה האהובים. צל עץ תמר בגרסת קרולינה מקבל משמעות ישנה חדשה וצפוי לסחוף קהל צעיר שאולי לא מכיר את השיר להתאהב בו יחד עם קרולינה…

"צל עץ תמר" נכתב על ידי שלמה פיינטוך אפרת וזכה לתהילת עד במוזיקה הישראלית בביצועו של  זוהר ארגוב. לאלבומה האחרון קראה קרולינה זוהר בין היתר על שמו של אותו זוהר ארגוב שהיה מקור  השראה גדול לאלבום. האלבום שיצא לפני כשנה זכה להצלחה אדירה עם הלהיטים "אל תאחר" ו"מול הים" וסיבוב ההופעות שליווה אותו מיקם את קרולינה בחזית הזמרות שפועלות כיום בארץ.

פרסומת

כן, כבר אתמול אפשר הבלוג הצצה לצלילים הראשונים של השיר, קרולינה כבר בצעה את השיר במספר הזדמנויות בהופעות, אולם לטובת הביצוע המחודש שבה קרולינה לשתף פעולה עם הקוסמים סאבו וקותי שהפיקו יחד עמה את אלבום הבכורה המופתי שלה "מה אעשה עכשיו" שזכה בפרס אקו"ם על העיבוד וההפקה.

צל עץ תמר של קרולינה שואב השראתו מגרסתו של זוהר ומשלב אותה באיכויות הקול הנדירות שלה ובהפקה השואבת מהמוזיקה הישראלית של שנות השבעים בתוספת הסגנון הייחודי של קרולינה שהוא שילוב של מזרח ומערב. את סולו הגיטרה למשל מחליף המייקרו הפסיכדלי של קותימן.

קרולינה על השיר: "זה אחד השירים של זוהר ארגוב שאני הכי אוהבת. חיפשתי לעשות לו כבוד מבלי ליפול לקלישאו, זה היה הקו המנחה בשירה ובעיבוד. הם מכבדים את המקור אבל גם נותנים לו חיים וסאונד חדשים. אני מאוד מרוצה מהתוצאה ומקווה שגם הקהל יאהב".

פרסומת

קרולינה בחגיגות  לאלבומה האחרון "זוהר"- חמישי, 20/3, 21:00 מועדון בארבי. אורח: ברי סחרוף

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: