דיווח מהשטח

המסיבה של אתניקס במועדון התיאטרון

חגיגת ריקודים ושירים אל תוך הלילה עם חברי להקת השנה 2012 – אתניקס, אורחים – קטלין רייטר, הארנבות של דר' קספר וארקדי דוכין, הרבה עשן סינטטי ואורות גלידה נוגדי צילום. 18.01.2013. …גם אני הייתי ומלוא הכוס שתיתי – יובל אראל.

תותים, תותים, זאב נחמה. צילום: יובל אראל
תותים, תותים, זאב נחמה. צילום: יובל אראל

אתחיל מהסוף ואעבור להתחלה – זאב נחמה, סולנה של להקת אתניקס נפרד ממאות האנשים שגדשו אמש את הרחבה במועדון התיאטרון בשדרות ירושלים, יפו, לפנות בוקר ביום שבת בברכה לא ממש שגרתית – "תודה רבה לכם, תבקרו אותנו בפייסבוק, לילה טוב וסעו בזהירות הביתה…"

אתניקס, היא סוג של עוף החול האגדי, לצמד המהווה את ליבתה של הלהקה, זאב נחמה ותמיר קליסקי הייתה עדנה בשנתיים האחרונות, ההרכב הקיים עוד משנת 1989, שלזכותו נזקפת שורת להיטים המוגדרים כמיתולוגים בפלייליסט הישראלי החל מתותים, ג'סיקה, מושיטה, ציפור מדבר ועוד חזר לקדמת הבמה והתודעה הפופולרית בשנת 2011 אחרי שינוי פרסונלי מסויים והוספת שלישיית זמרות ליווי ומעטפת של כלי הקשה, עבודה מאומצת מול הקהל והפקת אלבום חדש בקיץ האחרון – אהבת חינם, אלבום ופעילות שזיכו את ההרכב בכל אמצעי התקשורת ומדורי המוסיקה בתואר להקת השנה 2012.

פרסומת

אתניקס כידוע איננה להקה של רוק מתקדם, אינדי ואמירה חברתית כזו או אחרת, אתניקס נולדה כחיבור בין המוזיקה הימתיכונית, המזרחית, לבין הפופ המערבי וככזו היוותה מכנה משותף לקהלים רבים, למעין חווייה ישראלית כוללת שהשתרשה בכמה דורות לאורך יותר משלושים שנה.

את ההצלחה של השנה האחרונה המלווה בעשייה רבה, הן בעקבות האלבום החדש והן כמשתתפים בפסטיבל SPY שחשף אותם לדורות הצעירים ביותר החליטו חברי ההרכב לחגוג בדרך הכי אופיינית לסגנונה של הלהקה – מסיבת ריקודים אדירה מחוזקת בכמה חברים לדרך (לא כולל אייל גולן שלמעשה גדל על ברכיהם…) החל מארקדי דוכין, עמית לדרך עוד מימי הנטשות, עובר דרך הקספרים, סוג של רוק פורק עול שעדיין בועט ועובר לקטלין רייטר, זוכת תוכנית הריאליטי TheVoice אשר מעבר להיותה במסלול היצירה והעשייה האישי, שתפה פעולה לצד אתניקס במסגרת הפסטיגל האחרון.

הבלוג הספיק להציץ לחדרי החזרות במהלך השבוע ולחוש את שעומד להתרחש במהלך המופע, במיוחד נתפס לעבודה המשותפת עם קטלין בשני שירים של פרימדונות – קטורנה מסאלה של אתניקס וזהבה בן ואגדת השמש והירח של אתניקס וריטה, אז ציינה קטלין בפני הבלוג כי היא לא מתיימרת להיכנס לנעליהן של הזמרות הגדולות אבל מבקשת להגיש את הפרשנות האישית שלה לשירים.

פרסומת
זאב נחמה וקטלין רייטר, קטורנה מסאלה. צילום: יובל אראל
זאב נחמה וקטלין רייטר, קטורנה מסאלה. צילום: יובל אראל

אמש, התור הארוך שהתפתל לאורך שדרות ירושלים על המדרכה הצרה בואכה מועדון התיאטרון סימן כי אכן הקהל מצביע ברגליים לאתניקס, הערב נפתח בפלייליסט מגוון של דני סידס מעל עמדת הדיג'י עם כל גרסאות עיבודי הדאנס של מיטב השירים הישראליים, מעין מסיבת כיתה ענקית, קהל שמהווה חתך של החברה הישראלית, אפורי שיער ומגדלי כרס לצד נערות ואף כמה ילדים שעיני צדו,כן, היו גם כמה משפחות שפשוט החליטו לעשות את קבלת השבת המאוחרת לצלילי הלהקה שעליה גדלו ההורים, ממש לקראת חצות החלה ההופעה, לאתניקס יש אטרקציה חדשה, אותה הביאו מעבר לים לפני שנה, מעין כדור ענקי היורק להבות אור אדירות על הבמה והקהל, צובע את כל האולם בצבעי פסטל וגלידה ועושה שמות לכל צוותי הטלויזיה וצלמי התקשורת שהגיעו למופע החגיגי, אבל במסיבה כמו במסיבה, הדבר החשוב היה השואו הענקי שהקרינו חברי אתניקס לקהל שעמד במשך שעה וחצי תמימות ושר שיר אחרי שיר ללא הפוגה.

האורחים התחברו במדוייק לפלייליסט המתוכנן, את החיבור בין נחמה ורייטר דאגתי לבחון ממש משולי הבמה בטווח אפס, הנחישות שקטלין הביעה במהלך החזרות הוכיחה את עצמה עתה בדואטים שבוצעו לעיני ואוזני מאות הצופים הנלהבים, אכן קטלין לא תפסה את מקומן של זהבה וריטה אבל היא הביאה את הנופך, הצבע והגוון האישי שלה לשני השירים הכל כך מוכרים, כשסיימה לשיר ועמדה לעזוב את הבמה אמר זאב נחמה – "אנחנו עוד נעשה איתה חומרים, אל תדאגו", משפט שזרק אותי יותר מעשור אחורנית, כשאותה להקה ממנפת לתודעה הציבורית זמר צעיר בעל בלורית בבנייני האומה בירושלים, הקוטף את התואר זמר השנה, זמר שכיום ניצב בכמה רמות מעל כל סצנת מוסיקה מקומית אפשרית, מי שהפך למותג, לתעשייה של אדם אחד, לתוכנית ריאליטי, אייטם בלתי פוסק במדורי הרכילות וליוצר להיטי ריקוד מתקתקים אחד אחרי השני – אייל גולן.

טוב, חגיגת הריקודים של זאב נחמה, תמיר קליסקי, גלעד פסטרנק, גל הדני ויורם פויזנר ממשיכה אל תוך הלילה, עוד מעט מצטרף לחגיגה ארקדי דוכין, הם מבצעים ביחד את "בגללך" לפי מילותיו של מיכה שטרית ו"מלנכולי" אחת מהיצירות הקלאסיות שדוכין יצר עם הנטשות בשנת 1989, זה לא יסתיים בכך, נחמה, קליסקי ודוכין עובדים בשנתיים האחרונות על חומרים משותפים, צפו להפתעות. הלהיטים ממשיכים להרקיד את הקהל והנה אורן ברזילי ושי להב מצטרפים לחגיגה, השניים, ליבת ההרכב "מופע הארנבות של דר' קספר", הנחשב לאחד מהרכבים שצמחו כאן בפריחת הרוק בשנות התשעים, הרכב שבאמתחתו שורת שירים פרועה ופופולרית, הרכב העושה זאת עדיין בהופעות ויצירה לצד קריירות אישיות, לא היו צריכים ממש להביא נגנים, חלק מהם כבר היה על הבמה, גלעד פסטרנק המנגן כעת עם אתניקס היה עד לא מזמן חבר בקספרים, מפגש חברים, מתבצעת מחרוזת מהשירים המוכרים ששופכת קצת רוקנ'רול אל תוך חגיגת הריקודים הזו, שי להב מספיק להצהיר "חברים, אתניקס היא הלהקה הכי טובה בארץ, אנחנו מעריצים אותם עוד משנת 1991", רספקט!! עוד הקספרים מסיימים ושרשרת הלהיטים האתניקסית זורמת, המופע מתקרב לחלקו האחרון, תותים האלמותי, ג'סיקה האופראית המרקידה והנה זה מגיע לסיום, עם קטע מהאלבום האחרון – "האהבה תנצח" וזאב נחמה נפרד מהקהל שצמא לעוד.

".. לילה טוב וסעו בזהירות הביתה.."

 

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע ( צילום: יובל אראל)

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151336941059654.493818.721654653&type=1

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע (צילום: אבי נישניבר)

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.4196853240813.2141918.1269180732&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: