דיווח מהשטח

מדורת השבט

מופע מסכם לביקור בזק של יורמה קאוקנן בישראל, בלוז  קאנטרי ואמריקנה מאצבעותיו של גיבור גיטרה מיתולוגי, כאן בזאפה ת"א, מוצ"ש 15.12.2012, נכח, האזין וראה, צילם ומדווח – יובל אראל.

יורמה קאוקנן, זאפה ת
יורמה קאוקנן, זאפה ת"א. צילום: יובל אראל

את יורמה קאוקנן ראיתי לפני כשנתיים, עת חגג את יום הולדתו השבעים במופע חגיגי ברדינג3 בנמל תל אביב, אז הגיע יורמה לארץ יחד עם להקתו Hot Tuna, סוג של פרוייקט צד שהחל בשנת 1969, שנת הפריחה של החוף המערבי ברוקנ'רול והריתמנ'בלוז, כאשר להקתו המקורית – מטוסו של ג'פרסון נאלצה לבטל מסע הופעות בעקבות ניתוח בגרונה של גרייס סלייק הזמרת, דבר הוביל לדבר ויורמה הקים להקה נוספת שפעלה במקביל ויצאה להופעות במקום האווירון. דרך אגב, גם את האווירון לא החמצתי כשנחת כאן, באותו מועדון…

אז, שיאו של הערב היה ביצוע מחוספס ומלוכלך כמו שצריך לאחד מהמנוני הבלוז האולטימטיביים "Rock Me Baby" שבי.בי קינג ביצע לראשונה בשנת 1964 אך שורשיו נעוצים עמוק עמוק בשיר "Rockin' and Rollin" של סון ג'קסון הקטן אי שם בשנת 1950, הקיצר, יורמה עומד על הבמה ברדינג3, בשיאו של סולו הגיטרה בשיר, כל כולו בתוך הנגינה, או אז מפציעה עוגת יום ההולדת, מספר 70 שלו, גיבור גיטרה מיתולוגי אל מול עיני הקהל הישראלי.

פרסומת

מדוע אני מזכיר את כל זאת, מעבר לגאווה העצמית לכך שנכחתי שם, שמעתי וראיתי, הפעם חזר יורמה לישראל בלי כל הרוקנ'רול והלכלוך שמסביב, את הדיסטורשיין והמגברים השאיר מאחור, רק הוא והגיטרה האקוסטית ומפרטי האצעות המוכספים, כגיבוי ליורמה מצטרף בארי מיטהולף עם המנדולינה וכמה כלי מיתר מיניאטוריים, בארי היה גם אז, בהוט טונה, לשם הגיע היישר מהרכב אולד סקול בשם סקיילייין, חבורה שנגנה בלו גראס…

יורמה ובארי, זאפה ת"א. צילום: יובל אראל
יורמה ובארי, זאפה ת"א. צילום: יובל אראל

הערב, מוצאי שבת בזאפה צפון תל אביב, הקהל הרב שהתכנס, בחלקו הלא מבוטל מוזיקאים, גיטריסטים, אנשי בלוז מקומיים, ובעלי זיקה ליסודות של הרוקנ'רול השורשי, קיבל תמורה מיוחדת לכרטיסיו, בקדמת הבמה, ריקה, ללא תפאורה מיוחדת, שני כסאות ניצבים, יורמה עם הגיטרה האקוסטית ובארי מצויד במנדולינה, כך זה מתחיל, כאשר הצלילים החלו להתפשט בחלל המועדון נדמה היה לי כי אנו, הקהל, מתבוננים במעין מנהרת זמן אל תוך חלון בעבר, באחת מהערבות במרכז אמריקה, לילה, כמה סלעים, רמץ מדורה בצד, שרידי באפלו לא רחוק, ושני הרפתקנים יושבים ומעבירים את הלילה בנגינה שורשית של אמריקנה, קאנטרי, בלוז וחלופותיהם.

יורמה, על כל עשרות שנותיו ושיערו הכסוף, כלל לא נראה כקשיש, אדם שכל חייו עברו בפריטה על כלי המיתר וכתיבת מוסיקה ושירים, לקח את הקהל הקשוב למסע מרתק למחוזות הבלוז ונגזרותיו, תוך הסברים מקדימים לכל אחד ואחד מהשירים שבוצעו, זה נכתב בידי הכומר ההוא והשני נכתב בידי הכומר אחר, מסתבר שלפי יורמה, הכמרים במערב התיכון של ארצות הברית עוסקין בין דרשות יום ראשון למעשים אחרים גם בפריטה עלי גיטרות והוספת נדבחים נוספים לדת הזו, הנקראת בלוז..

פרסומת

בעדינות, בנון שלנטיות, באצבעות מצויידות וחמושות במפרטי אצבעות כסופים הוא לוקח את הגיטרה אל ארץ הצלילים ההיא, של המרחבים העצומים בליבה של האמריקנה. הקהל שקט, מקשיב בדריכות, נותן את הליווי במחיאות כפיי במקומות הנכונים, חלקם של הקטעים המבוצעים הם בבחינת קלאסיקות, הקהל מכיר את חלקם של השירים, המילים.

יורמה, גיבור גיטרה מיתולוגי. צילום: יובל אראל
יורמה, גיבור גיטרה מיתולוגי. צילום: יובל אראל

יומיים קודם לכן יורמה נוחת בישראל היישר מבילבאו, ספרד, אחרי התארגנות קצרה במלון בתל אביב הוא מגיע לאבו חסן ביפו, זוכר את הטעם מלפני שנתיים, לא מוותר, הוא כבר חצי ישראלי, יהודי מלידה, לפני שנתיים התעקש לחגוג את יום הולדתו בישראל, גם לביתו קרא על שם המדינה הקטנה הזו במזרח התיכון, את הסבב העכשווי בישראל הוא מחלק בין ירושלים, מצפה ימים ותל אביב.

נחזור לבמה המינימליסטית, יורמה פותח עם הקטע – Nobody Knows You When You're Down and Out, קלאסיקה אמיתית שנכתבה בידי ג'ימי קוקס, הרחק בשנת 1923, סוג של בלוז קלאסי, שעבר במרוצת השנים עיבודים וביצועים בשלל סגנונות, מהבלוז, אל הג'אז, פולק, סול, רוק ומה לא. יורמה ממשיך עם קטע פולק – Been so long שהושק כסינגל של הוט טונה בשנת 1971 וזכה להיכלל באחד מאלבומיו האחרונים  – McCabe's Guitar Shop, אחרי כמה קטעי אמריקנה המזכירים לי את ג'י ג'י קייל עם תחושת הנסיעה במרחבי הערבה, עוצר יורמה היישר אל תוככי הבלוז העמוק, Hesitation Blues, המגיע מתחילת המאה שעברה,  מעין בלוז ללא אבא, הרבה מוסיקאים אמצוהו כשלהם, יסודותיו מתחילים אי שם בשנת 1916, יורמה אמץ אותו במסגרת להקת הוט טונה, באלבום הראשון של ההרכב, 1970, זהו השיר הפותח את האלבום, מכאן יורמה נותן קפיצה של עשרים שנה קדימה, אל האלבום האחרון של הוט טונה, Steady as She Goes, ממנו הוא שולף את השיר Goodbye to the Blues, אף הוא עיבוד לשיר נושן במקורו נכתב והולחן בידי מרשל ווילבורן, מה שמייחד את יורמה הוא העבודה המשותפת עם בארי, במנדולינה או סתם באיזו מיניאטורת כלי מיתר, השילוב ביניהם נותן את המעודנות בצליל, מנטרל אותו מהחספוס העמוק, הכהה והכבד של הבלוז, לוקח אותו כמה שכבות למעלה, מיטיב להעביר את הקוד הכבד במעטפת רעננה.

מביאים את הבלוז. צילום: יובל אראל
מביאים את הבלוז. צילום: יובל אראל

כך לאורך שעה ורבע ללא הפוגה מנווטים יורמה ובארי שלל קטעי בלוז קלאסיים, הן של הוט טונה והן של יוצרים אחרים, דוגמא נוספת היא הקטע הנקרא San Francisco Bay Blues, עוד חתיכת פולק אמריקאי עתיק שהולדתו בשנות החמישים בידי ג'סי פולר, שיר שאומץ בשמחה רבה בידי מבצעים רבים, ביניהם גם האווירון של ג'פרסון, משם נוטל יורמה את היוזמה לבצעו גם לפני הקהל הישראלי, הייתי יכול כך לשבת ולהתעמק בכל שיר ושיר, אסתפק בציון העובדה שיורמה באדיבותו עשה זאת עבור הקהל, סיפר בתמצית לפני כל שיר ושיר מהיכן, למה ומדוע, סוג של תוכנית הסטוריה, כי הרי הבלוז מגיע ממעמקי העבר.

כן, אני יכול להמשיך ולהפליג עם השירים, מקורותיהם ואבות אבותיהם המולידים, זה עשוי לפרקים להגיע עד שדות הכותנה של מלחמת האזרחים…אבל אחסוך את המחקר החופרני הזה, אנסה לסכם את החוויה במשפט אחד – יורמה קאוקנן הוא גיבור גיטרה טהור שהעניק אמש לקהל בזאפה פגישה עם האמת החשופה של שורשי המוסיקה ביבשת החדשה.

פליי ליסט (מתוכנן, לפי הפתק שהיה בכיסו של יורמה…) – Nobody Knows You When You're Down, Been So Long, Second Chances, Hesitation Blues, Goodbye to the Blues, Terrible Operator, Come Back Baby, Red River Blues, Things That Might Have Been, SF Bay Blues, Good shepherd, BBCK (Barbecue King), What are They Doing, Vicksburg Stomp, Light of This World, Nine Pound Hammer.

הדרן – Genesis, Lamps.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151276974634654.485862.721654653&type=1

וידיאו

Hesitation Blues

Goodbye to the Blues

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close