מופע השקת סינגל לסיס והאחים הרדיקליים – Monster, פאנקי סול, לבונטין7, 24.10.2012 כמעט חצות. נכח, צילם ומדווח – יובל אראל.
ראשית עצמו את העיניים, עכשיו דמיינו חולצות פרחוניות עם שרוולים תפוחים, דשי צווארון ארוכים, מכנסי פעמון ותספורות אפרו, הרבה קטורת, הרבה אלכוהול, רעש רחש של מסיבת ריקודים אי שם בהארלם, ניו יורק של שנות השבעים…
זו האווירה שמבקשים סיס והאחים הרדיקליים להעביר לקהל שלהם, סיס, הזמרת, היא סיוון וויזמן המלווה בהרכב האחים הרדיקליים הכולל את רועי אביטל- גיטרה בס, זיו מורן- גיטרה חשמלית, נמרוד ליברמן- תופים, עונגי ציזלינג- סקסופון וחליל צד, סיס- שירה וקולות, מבקשים ליצור כאן מעין פאנק סול ימתיכוני.
מוסיקה ושירים השואבים את השראתם וההשפעות של מוסיקת הנשמה והפאנקי של הגרוב משנות השבעים בדאון טאון של הערים המרכזיות בארצות הברית, השפעות המגיעות מהלייבל המפורסם טמלה מוטאון שהשאיר את חותמו בסול השחור, ועד הטירוף המשתולל של סליי סטון.
אין הרבה יוצרים בז'אנרים הללו בארץ, אפשר למנותם באצבעות יד אחת, פאנקנסטיין כחבורת ענק מצד אחד ואנשי הארץ הצפונית מצד שני, לדידי סיס והאחים ממלאים את הריק הקיים בתחום בהצלחה לא מבוטלת, ההרכב שאת הפקתו המוסיקלית עושה רועי אביטל, איש הרכב הדאב רגאיי Dub LFO נוגע בצלילים השמחים של מוסיקת הנשמה והפאנקי באופן יעל, מקפיץ ומרקיד.
השירים של סיס והאחים עוסקים בעיקר בהתמודדות שלה כאישה צעירה בעיר הגדולה, אהבות , צחוקים וקצת פוליטיקה. הכול מטובל במוסיקה סוחפת וגרובית, בין פאנקי לפאנקי התגנבו גם כמה צלילי רגאי שמתנו את התחושה האמריקאית לכדי "שכונה" מקומית של הווי וחברותא…
לסיס והאחים יש כבר קילומטראז' לא מבוטל של כמה עשרות הופעות בשלושת השנים האחרונות, הייתי שמח לפגוש בהם שוב בחגיגות שכאלה.
אמש, לקראת חצות, ערכו האחים הרדיקליים במועדון לבונטין7 הופעת השקה לסינגל הראשון שביקשו לשחרר באופן רשמי בליווי וידיאו קליפ עליו עמלו הבמאי אדיר דרמון והצלם עודד אשכנזי לשיר Monster אותו כתבה והלחינה סיון, יוצרת, כותבת, מלחינה ומובילה את ההרכב.
Monster – מפלצת, הוא שיר העוסק באהבה נכזבת, משחק ברגשות, פגיעה, תחושת בגידה ועלבון צורב…."אתה מפלצת, מפלצת מזויינת"!
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151197967094654.473965.721654653&type=1
גרסת המופע. צילום: יובל אראל
גרסת הבמאי…
[…] תזכורת: "…עצמו את העיניים, עכשיו דמיינו חולצות פרחוניות עם שרוולים תפוחים, דשי צווארון ארוכים, מכנסי פעמון ותספורות אפרו, הרבה קטורת, הרבה אלכוהול, רעש רחש של מסיבת ריקודים אי שם בהארלם, ניו יורק של שנות השבעים…זו האווירה שמבקשים סיס והאחים הרדיקליים להעביר לקהל שלהם… הכול מטובל במוסיקה סוחפת וגרובית, בין פאנקי לפאנקי התגנבו גם כמה צלילי רגאי שמתנו את התחושה האמריקאית לכדי "שכונה" מקומית של הווי וחברותא…" מתוך הבלוג של יובל אראל […]