פס קול שבועי

האלבום האחרון של רם אוריון

האחרון, אלבומו החדש של רם אוריון יצא השבוע,כבר ניתן להאזין ואף לרכוש ברשת, בעוד מספר ימים תוכלו לשמוע אותו בהופעת ההשקה החגיגית!

רם אוריון, האחרון. צילום: יובל אראל
רם אוריון, האחרון. צילום: יובל אראל

נכון. זה האלבום האחרון של רם אוריון, סוג של גיבור גיטרה. בינתיים. קדם לו "כן" ועוד רצף של אלבומים מכוננים. בין אם היה מדובר בהפקה לאחרים, במסגרת להקות או כגיטריסט – אוריון הצליח בעשור וחצי האחרונים להצטלב, לשלב ולהשתלב עם קשת רחבה ומגוונת של מוזיקאים וכותבים ללא שיוך לסצנה מסויימת או מכנה משותף ברור, מלבד חיבור טבעי ורצון הדדי להפתיע ולרגש.

שילה פרבר, ערן צור, רוגל אלפר, דיה רז, רוצי בובה וגלעד כהנא הם רק חלק מאותם שיתופי פעולה פוריים.

פרסומת

באלבום החדש אוריון נהנה עד תום מהמשאב האנושי היקר הזה ומגיש יצירה שמורכבת משירים שנכתבו, עוצבו ובוצעו על ידו יחד עם נציגים בולטים (או בדרך להיות כאלה) של שדה המוזיקה העצמאית, שרוחש בשנים האחרונות עשייה חסרת תקדים בהיקפה ובאיכותה.

הרבה שותפים יש ל"האחרון" והתוצאה היא אלבום שלא רק מגדיר נקודת שיא בעשייה של אוריון אלא גם בקיבוץ קבוצה מרתקת ואיכותית של יוצרים ומבצעים עכשוויים. רם אוריון שחרר אותם אט אט להאזנה, את הסינגלים הנבחרים מהאלבום בזמן ההבשלה, הראשון היה "אהובתי בת החלוף", אחריו "מהמ" ולאחרונה שוחרר להאזנה "ניצחון 2.0", על שלושתם כבר נכתבו כאן מילה או שתיים…

ריף גיטרה מדבק ועליו דוהרות מילים של אסף גברון.  ברקע- קולותיהם של ניצן חורש, עילם וולמן וגלעד כהנא. האחים ציזלינג מצטרפים בכלי נשיפה ללהקת חיה מילר בשיר שנכתב על ידי המשוררת אנה הרמן. רועי פרייליך נותן הרמוניות וליין גיטרה רוצח בשיר שהוא עצמו כתב. דפנה קינן מפליאה בתיפוף סבנטיזי בשיר שאותו היא גם הפיקה.

פרסומת

עשיית האלבום היתה אינטנסיבית ומרגשת כמו המוצר הסופי ואת אותה רוח מתכוון אוריון גם להביא להופעת ההשקה ב- 15 לחודש.

להאזנה ורכישה מקוונת

 

רם אוריון – האחרון – הופעת השקה חגיגית בהשתתפות חיה מילר, רוצי בובה, רועי פרייליך, אסף גברון. יום ד' 15.8.12 בשעה 20:00, מועדון פישקא, רח' אילת 7, תל אביב. מחיר: 40 ש"ח ברכישה מקוונת, 50 בערב המופע.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: