כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנה

הלך על הקרטל

הספד וירטואלי ללהקת הקרטל, אחת מנקודות השמחה והפיזוזים ברוק העכשווי בין נתניה לראשון לציון, מדווח גם ב"בילויים".

בן טוב וגלילה, הקרטל, האזור, מרץ 2012. צילום: יובל אראל
בן טוב וגלילה, הקרטל, האזור, מרץ 2012. צילום: יובל אראל

השבוע הודיעו יונתן גלילה ויקיר בן טוב, הצמד העומד מאחורי להקת הקרטל כי השותפות תחת המותג הזה מסתיימת, כל אחד מהם פונה לדרך אחרת.

הקרטל היתה להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 2008 בנתניה על ידי יקיר בן טוב (שירה וקלידים) ויונתן גלילה (שירה וגיטרות), הלהקה יוצרה ובצעה רוק משולב במוזיקה אלקטרונית. בשנת 2009 הם פרצו לתודעה הציבורית עם הלהיט "לשים לך דיסק" מתוך אלבום הבכורה "זימה", שיצא שנה קודם לכן ורצועות ממנו שימשו כפס קול לסדרת הטלויזיה מסודרים ולפרסומת של חברת סלקום.

הלהקה הופיעה בכל רחבי הארץ תוך צבירת קהל אוהד שליווה אותה מהופעה להופעה. בהופעות כיכבה דמות מיסתורית, חצי אדם חצי נשר, אשר הייתה עולה בשיא ההופעה ומנתצת מחשבים ומסכי טלוויזיה וכו'. הדמות, זכתה לפופולריות.

בתחילת שנת 2012 הושק אלבומם השני של הקרטל, את החגיגה לא החמצתי, היו גם רשמים בצבע..

אני מצלם את יקיר בן טוב. צילום: רועי טל סטודיו
אני מצלם את יקיר בן טוב. צילום: רועי טל סטודיו

ההזדמנות האחרונה שלי לחזות בהופעת הקרטל היתה במסיבת יום הולדת לרועי טל במועדון האזור חודש אחרי כן.

נראה כי לאחרונה מיצו יונתן ויקיר את המסגרת המוסיקלית של הקרטל והם מבקשים לעסוק בתחומים אחרים, לפחות הם משאירים לנו את שלל הקליפים שלהם.

אז ניפרד מהם בכמה מילים מהשיר שלהם – סוף כל סוף הדרכים…

סוף כל הדרכים נפתחו לתנועה | אנשים מנסים למשוך אותי חזרה | באמצע יום בהיר | עזבתי את העיר | כשאת שומעת את השיר | אל תשכחי להגביר | היום אני נוסע רחוק ממך | והשיר הזה הוא בשבילך | אפילו אם הכל נראה כאילו אין מטרה | תראי כשאחזור חזרה

וגם וידיאו למזכרת  עם איש הנשר, מתוך מופע שצילמתי במועדון בארבי, נובמבר 2009.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא