דיווח מהשטח

לילה של צלילים…

שיוט\שיטוט לילי בין מופע למופע במדינת תל אביב, תמונות וגם קולות\צלילים מכל פינות הסקאלה, 23.07.2012, 21:30 וצפונה. שוטט, שייט, שמע, צילם, תיעד וגם מדווח – יובל אראל.

צלילים ליליים. צילום: יובל אראל
צלילים ליליים. צילום: יובל אראל

הצרה הכי גדולה בשעות הלילה נוצרת כאשר יש שלל מופעים וקשה, קשה עד מאוד להחליט במי ובמה להתמקד, אמש החלטתי לטעום קצת מכל דבר, או יותר נכון, "אם ההר לא בא אל מוחמד, מוחמד בא אל ההר"…

יובל מן, משיק שירים, אוזןבר. צילום: יובל אראל
יובל מן, משיק שירים, אוזןבר. צילום: יובל אראל

ערב שתחילתו בצלילים האחרונים ממופע השקת סינגל של יובל מן במועדון אוזןבר, שולחנות שולחנות עגולים, קהל אינטימי ישוב מסביב, יובל מן והגיטרה על הבמה, צלילים אקוסטיים, ביצוע פומבי לשירים המתכנסים בקרוב לכדי אלבום, דיווחתי לפני שבועיים על השירים בדרך לאלבום, גיל לואיס עושה את ההפקה לאלבום, הוא גם נוכח בקהל. אני מסמן לי – את השקת האלבום אסור לפספס.

פרסומת
דויד פרץ, גיבור גיטרה. אוזןבר. צילום: יובל אראל
דויד פרץ, גיבור גיטרה. אוזןבר. צילום: יובל אראל

שעה לפני חצות מתאסף קהל חדש ליד השולחנות העגולים, ישנם מופעים באוזןבר שנשמעים ונראים יותר טוב באווירה אינטימית, נרות קטנים מאירים על פני השולחנות, לבמה עולה צוות חדש, הם כבר שתפו פעולה בעבר בהרבה מאוד פרוייקטים מעניינים, על מערכת התופים מתיישב בנימין אסתרליס "מורפלקסיס", הוא הרוח החיה מאחורי פרוייקט WAG – we are ghost, את עמדת הבס תופס אלעד בן הרוש, הוא משחק גם בצלילים באמצעות איי פיד. ממש לידי בפינה השמאלית של הבמה, מתיישב דויד פרץ, סוג של אומן צלילים ומילים, לפני מספר ימים הושק אלבומו האחרון – Conzerta, אסופה של אמביינט מדרום הארץ. זהו חלק שני באסופה הנושאת את השם "הפרעת קשב" סוג של ליקוי ההופך אצל פרץ לתכונה המסייעת דווקא לפירוקם של צלילים ובנייתם מחדש, דויד פרץ מספר על כך ובכלל בכתבה כאן בבלוג. פרץ מוביל, זהו ערב שלו, הנגנים אורחים, מסייעים בבניית המנגינות, הבחירה שלי במיקום הישיבה היתה ממש מוצלחת, הכי קרוב לידיים הפורטות על מיתרי הגיטרה, חשמלית, אפקטים, חשמל ואלקטרוניקה לוקחים את הצלילים באפשרויות אחרות, איכותיות, עוד מעט תוכלו לראות ולהאזין. כל שיר אורכו כאורך הגלות. ערים וזיכרון2 מתוך אלבום ההרכב הישן של פרץ בלובנד, מעין הרכב רוק מלנכולי מבאר שבע, השיר הבא הוא למות אין רחמים, לקוח מתוך האלבום השני בפרוייקט העברה אופקים, כן, הרבה עצב והבנה, בהמשך המופע יארח דויד פרץ את יוסי בבליקי, ראיתי אותם לראשונה במופע של בבליקי, אני חותך כעת, אחרי 25 דקות, ממשיך לתחנה הבאה.

Service Lab, קהל, בארבי. צילום: יובל אראל
Service Lab, קהל, בארבי. צילום: יובל אראל

30 דקות לקראת חצות, הרחובות הומים, אנשים, מכוניות, אני חותך בזריזות ממרכז תל אביב דרך כמה קיצורי דרך החביבים עלי, פחות רמזורים, פחות עומסים, עוצר בדרך קיבוץ גלויות, מקום חניה מחכה לי ממש בהזמנה מעבר לכביש מול מועדון בארבי, המופע בעיצומו, כמה אנשים עומדים בחוץ, מעשנים, לפחות מישהו משגיח שם על עניין העשן במועדון…המועדון לא מפוצץ, אני מעריך שיש כאן כמאתיים איש ואישה, רובם בחורים צעירים, מכנסיים קצרות, הביטים האלקטרונים בועטים אל תוך הבטן, על הבמה עומד הצמד Service Lab, אמיר מרגלית ונועם שפרבר, אני מזהה אותם לפני למעלה משנה, בארוע של שישי אחה"צ בבית העיר (בניין עיריית ת"א הישן ברחוב ביאליק) משהו המוקדש לאלקטרוניקה וספוקן וורדס.. כאז גם עתה הם לבושים בסרבלים לבנים, הלוגו הנושא את שם הצמד עליהם כאילו ומדובר בצמד טכנאי כבלים או חשמל, שולחנות עם קונסולות, לפטופים, מקינטוש דור חדש, התאורן דואג לשחק עם האורות הכחולים, גם בבקסטייג', זה נראה טוב עם הלבן של הסרבלים, הצמד, בוגרי מכללת מיוזיק, שקועים עמוק עמוק בקטעים שלהם, לוקחים את מסתרי האורגניזם האלקטרוני ויוצרים רצף של צלילים רקיד אך מעבר לספקטרום של הטראנס מלחמות המוכר, יש כאן אמירה אחרת, גם שירה, מעוותת בטכנולוגיה האלקטרונית, סיפור על פלאפל, יש גם מחוות ליורו דאנס, המקום לא ממש מחמיא, אם זה היה תלוי בי ההרקדה הזו לא הייתה מתרחשת במועדון רוק, אולי על דק העץ בנמל תל אביב, אולי בפאתי הדולפינריום מול הים, אלקטרוניקה דחוסה במבנה הזה דורשת מרחבים, יערות אין בתל אביב אז אוויר פתוח ומרחבי הים היו עושים את המלאכה, סוג של טראנס שנולד עשור מאוחר מידי. אולי אני אולד סקול אבל העבודה של סרוויס לאב צריכה להיות במקום המוכוון לריקודים.

האזינו לכל הטראקים של Service Lab

פרסומת

כעת ממש חצות, אני נזכר בסינדרלה וחותך הביתה, להיום בערב יש לי הפתעה אבל זה בהזדמנות אחרת…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151037419589654.448920.721654653&type=1&l=6a9de97c2a

וידיאו

דויד פרץ באוזן בר

צלילים מהמופע של Service Lab בבארבי

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: